עטרי (מזרחי, אגא), יוסף

בן מרים ואגא אברהם, נולד בשנת תרפ"ח 1928)), בירושלים. את חינוכו הוא קיבל בתלמודי תורה, "אור חיים", "בית אהרון" וכן בבית-הספר העירוני לבנים, בירושלים. בעודו נער, התייתם מאימו ונאלץ לצאת לעבודה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה. יוסף התגייס ל"אירגון הצבאי הלאומי" (אצ"ל). כינויו במחתרת היה זאב-אבשלום וחבריו כינוהו עטרי. בדרך כלשהי הגיע שמו לידי הבולשת הבריטית, וזו עצרה אותו והוא נשלח למחנה המעצר ברפיח, ומאוחר יותר למחנה המעצר בלטרון. שישה חודשים ישב שם עד אשר שוחרר. לאחר שיחרורו, הגביר את פעילותו במחתרת, ולקח חלק רב בפעולות אשר בוצעו על ידה. עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף יוסף בפעולות ההגנה על ירושלים. חבריו זוכרים אותו כבחור צנוע, עניו וחביב. ביום י' באייר תש"ח 19.5.1948)), נשלח לעזרת אנשי העיר העתיקה הנצורים. לעמדה בה עמד נורה צרור יריות אשר פגע בו והוא נהרג במקום. יוסף הובא למנוחת-עולמים בקבר- אחים בהר-הזיתים, בירושלים. הניח אב, שתי אחיות, אח וסבתא. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים