עטייה, חיים

בן שרה ומסעוד. נולד בשנת 1939 בלוב. הוא החל לימודיו בבית-הכנסת בלוב בלימוד תורה. בשנת 1949 עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה הקימה את ביתה במושב יציץ ליד רמלה, ושם סיים חיים לימודיו היסודיים. הוא המשיך את לימודיו התיכוניים במסגרת צה"ל. בשנות החמישים גויס לשירות חובה בצה"ל. את שירותו עשה בחיל האוויר, בו שירת כטבח, ובמקצוע זה המשיך שנים רבות בצבא הקבע. בשנת 1960 נשא חיים לאישה את רינה ונולדו להם שישה ילדים. במהלך שירותו חלה וחרף מחלתו ומגבלותיו הרפואיות, המשיך והשקיע בעבודה גם לאחר שעות העבודה. היה אחראי ומסור מאוד לתפקידו. חיים השתתף במלחמות ישראל וקיבל את אות שלום-הגליל. ביום י"ט באייר תשמ"ז (18.5.1987) נפל חיים בעת שירותו והובא למנוחות בחלקה הצבאית במושב יציץ. בן ארבעים-ושמונה היה במותו. הוא הותיר אחריו אישה – רינה, חמישה בנים – עמוס, ניסים, אשר, חואטו, שמעון ובת – רחל, הורים, חמש אחיות – תמר, מזל, נסריה, שושנה ודינה ואח – יהודה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "חיים שירת שנים רבות ביחידה והיה דמות מוכרת ואהודה. הוא עבר עם היחידה ימי מלחמה ושלום, סדיר ומילואים. חיים היה נשמה טובה ונאיבית, הוא בלט ביושרו ובמסירותו. מספר פעמים נבחר כנגד מצטיין. את שירותו הצבאי ראה כיעד, וכצורת חיים, דבר שבא לידי ביטוי בתפקידו כחייל. תמיד היה נכון לבצע כל אשר הוטל עליו ולשביעות רצונם המלאה של מפקדיו, בכל עת שנדרש".