עזריאל, שלמה (“סמי”)

בן אברהם וסעדה. נולד ביום כ"ד בתמוז תשי"ד (25.7.1954) בעיר קזבלנקה שבמרוקו והחל ללמוד בבית-הספר הדתי "אוצר התורה" שבעירו. בהיותו כבן שבע עלה ארצה עם משפחתו שהשתקעה בבאר-שבע. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי "בית יעקב" ובישיבת בני-עקיבא "אהל שלמה" בבאר-שבע. מורהו בבית-הספר היסודי סיפר כי "היה תלמיד חרוץ ומצטיין בלימודיו, מקובל מאוד בחברה ובעל מידות טובות". בישיבה היה חברותי מאוד. הוא ידע כיצד למזג רצינות עם עליזות ובכוח שמחתו ולבו הרחב ידע לעודד חבר בשעת דחקו. הוא הבין את חשיבות הלימודים והתייחס ברצינות רבה לעבודת הקודש – הלימודים בישיבה. על הצטיינותו בלימודים, ובפרט בלימודי גמרא, זכה לפרסים ולתעודות הוקרה. הוא היה חבר בתנועת "הנוער האגודאי" של צעירי אגודת ישראל, שיחק בקבוצת כדורגל בשכונה והרבה לטייל בארץ. הוא עסק בצורכי ציבור באמונה, היה נעים הליכות, כיבד את הוריו ואת הזולת. הוא היה מהנעלבים ואינם עולבים. לפני גיוסו עבד תקופה קצרה כברזלן ב"סולל-בונה" והגיע לדרגה מקצועית מעולה כן למד נהגות בקורס קדם-צבאי. סמי התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1972 והוצב כנהג ביחידת שריון. גם בצבא שמר על אורח חיים דתי. היה חייל שקט, מסור לתפקידו ויעיל, אשר ביצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו . ביום י"א בניסן תשל"ג (12.4.1973), נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע. הוריו תרמו ספר תורה לזכרו, שהוכנס לבית-הכנסת "זכור לאברהם" בבאר-שבע; קבוצת הכדורגל שלו נושאת עתה את שמו ומדי שנה מתקיים טורניר ולקבוצה המנצחת מוענק גביע הנושא את שמו; ישיבת בני עקיבא בבאר-שבע מקיימת כל שנה בחנוכה חידון בגמרא לזכרו, והמשפחה תורמת את הפרסים למצטיינים; כן נערכת על שמו תחרות נושאת פרסים לכתיבת חיבור בנושא: "אהבת ישראל ואהבת הארץ".