עזריאל, אברהם (אבי)

בן יטו ושאול. נולד ביום ו' בכסלו תשל"ז (28.11.1976) באשקלון. בן חמישי מתוך ששת ילדי המשפחה – מוריס, איציק, אילנית, עדי וקובי. אבי גדל והתחנך בעיר הולדתו. אבי החל את מסלול לימודיו בבית-הספר היסודי "ישורון", המשיך בלימודי התיכון בבית- הספר "אורט ישראל", וסיים בהצלחה בבית-הספר "רוגוזין", במגמה ההומנית. בשלהי מרץ 1995 התגייס אבי לצה"ל. הוא גילה מוטיבציה גבוהה לשרת ביחידת חי"ר והתאכזב מאוד כשנפסל רפואית מלשרת שירות קרבי. אבי סיים טירונות בבסיס "ניצנים", הוצב בבסיס תובלה ועבר בהצלחה קורס נהגים. זמן קצר לאחר מכן הוצב אבי בבה"ד 6 והיה למש"ק תנועה והובלה. בתפקידו האחרון היה מפקד כיתה בקורס לנהיגת משא כבד, בבית-הספר לתחזוקה. אבי תואר על ידי מפקדיו כחייל חרוץ ומסור, שהפגין מוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי, והתנדב לכל משימה. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. ביום י"ב בתמוז תשנ"ו (29.6.1996) יצא אבי עם חבריו לחוף אשקלון, שם הבחינו בבחורה טובעת ובבחור שניסה לסייע לה ונראה היה שאף הוא בסכנת חיים. אבי וחברו נחלצו לעזרתם ונכנסו לים הסוער, שם מצא אבי את מותו, כאשר חרף נפשו בניסיון להציל חיי אחרים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. בן תשע עשרה היה בנופלו. אבי הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "אבי מצא את מותו כאשר הקריב את חייו בניסיון להציל שתי נפשות מטביעה. הוא שירת ביחידתי במשך כעשרה חודשים, שימש דוגמה לכל חייל ומפקד בצבא ההגנה לישראל ובלט בתכונות החיוביות הרבות שיש לו. אבי ביצע את המוטל עליו תוך גילוי מסירות ואחריות אין קץ, תוך הפגנת דמות מפקד, שלוות נפש וסיוע לזולת. המאפיין אותו יותר מכל היה רוח ההתנדבות והיוזמה שהפגין תמיד. מפקדיו העריכוהו וחבריו אהבוהו והעריצוהו."