בן חבטם (יהודית) וקוקו. נולד ביום כ"ה בסיוון תשמ"ו (2.7.1986) באתיופיה. אח לאברהם, מלכה, שלמה, רחל, מיכאל, דניאל, חרות, איציק, גבי, אלי ויוסי. אבי עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן ארבע, בסוף חודש ינואר 1990. תחילה שוכנה המשפחה במרכז הקליטה "בית אליעזר" שבחדרה, ובהמשך עברה לבית הקבע שלה בנתניה. כאן התחנך אבי, בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי "רש"י", ובבית הספר התיכון המקיף השש-שנתי "אלדד". אבי, או מולו כפי שנקרא בפי רבים, תמיד חייך, והקרין לסביבה אהבה וחום. הוא ניחן בביטחון עצמי גבוה, בתכונות מנהיגות, בסמכותיות, בחוכמה ובטוב לב. חבריו העריצו אותו והקהילה כולה רחשה לו הערכה רבה. בנעוריו היה פעיל במתנ"ס "קפה לנוער" (מתנ"ס נורדאו) שבנתניה, שם שימש מדריך. החניכים הצעירים וגם הבוגרים ראו בו מודל לחיקוי. בתקופת הקיץ הדריך אבי בקייטנת המתנ"ס ונודע כמדריך כריזמטי ואהוב. משנסתיימה הקייטנה זכה בתעודת הצטיינות על היותו מדריך מצטיין, על מסירותו הרבה בהדרכה ועל יחסו לקייטנים. מעל לכול היה אבי-מולו בן משפחה מסור ואוהב, בעל תושייה ומגונן, ודאג תמיד לאחיו ולהוריו. הוא אהב לקרוא, והנחיל אהבה זו גם לאחיו. בעיזבונו נותרו ספרים רבים. בעת שהיה אבי בכיתה ג', אירע מקרה שהותיר את חותמו על בני המשפחה, ולעולם לא יישכח. באחד הימים צפו אבי ואחיו אלי בטלוויזיה, בעת שאחיהם הצעיר יוסי שיחק בחצר. לפתע התלקחה בחצר אש גדולה אשר החלה להתפשט, ויוסי, שנלכד בין הלהבות, פרץ בזעקות. אלי ניסה לפתוח את דלת הבית אך זו מיאנה להיפתח בשל עוצמת החום. אבי הצליח להלום בדלת ולפתוח אותה, קפץ בגבורה לתוך הלהבות וחילץ את אחיו הצעיר. מיד לאחר מכן רץ במהירות והזעיק עזרה, בעוד א?ח?יו מנסים לכבות את האש בבקבוקי מים. בהגיע כוחות ההצלה, כובתה האש בעזרת מטפי כיבוי. בזכות אבי, ניצלו האחים. אחת מאהבותיו הגדולות של אבי הייתה מוזיקה. הוא האזין למוזיקה במגוון סגנונות ובשפות שונות – ראפ, טראנס, רגאי, וגם נהנה ממוזיקה מזרחית. הוא יצר מוזיקה בעצמו, במקצבים שונים, כתב שירים והלחין. הוא אהב מאוד לרקוד והיה רקדן מעולה שהלהיב אחרים וריגש את קהל הרוקדים בתנועותיו ובגמישותו. הבנות הלכו שבי אחריו, ובכל מקום שהגיע אליו זכה לפופולריות עצומה. אבי התגייס לצה"ל ב-15.4.2004 והוצב לחיל הרגלים. הוא שירת בגדוד 432, והיה חייל מסור ומקובל על מפקדיו ועל חבריו. רב-טוראי אבי עזרא נפל בעת מילוי תפקידו ביום א' באלול תשס"ה (5.9.2005) והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה. הותיר הורים ואחד-עשר אחים ואחיות. ספד לאבי סגן-אלוף רונן מרלי, מפקד היחידה: "מהיכרותי עם מולו (אבי) ומשיחותיי עם מפקדיו וחבריו, מצטיירת דמות של לוחם מיוחד ואדם חייכן, סקרן, מתחשב, ובעיקר – חבר נהדר. מולו הרשים אותי בנוכחותו ובמעורבותו בכל תחומי העשייה. הוא היווה אחד מעמודי התווך במחלקה, בפלוגה ואף בגדוד כולו."
