עורקובי, שמעון

בן סעיד ומרים. נולד בשנת תש"ה (1945) בתימן. עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן חמש והשתקעו במושב פדויים אשר בנגב. שם למד שמעון בבית-ספר יסודי. בגיל צעיר נתייתם מאביו ומאז השתנו סדרי-חייו: הוא המשיך ללמוד בבית-הספר אבל כדי לעזור לאמו האלמנה נאלץ לעבוד אחרי-הצהרים. כך המשיך בדרכו עד שסיים את לימודיו בבית-הספר ויצא לעבודה. בנובמבר 1962 גויס לצה"ל וגם לאחר סיום השירות המשיך לעבוד ביום ואף במשמרת-לילה, כדי שיוכל להקים לו בית בישראל. אחרי שלקח לו אשה לא היה גבול לשמחתו. נעים-הליכות היה עם אלהים ואדם, אהב לבוא לעזרת הזולת מתוך טוב-לב ורצון טוב – ואף כי עול כבד רבץ עליו בגלל הלוואות-הדירה והוצאות-המשפחה קיבל הכל באהבה ובשמחה וציפה ליום יבוא אשר יביא לו אושר, אך לבו לא אמר לו שגורלו יתאכזר לו – וביום ה' בתמוז תשכ"ז (13.7.1967) נפל במילוי תפקידו. הניח אשה בהריונה, והוא גם לא זכה לראות את בנו שנולד לו אחרי שנפל. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.