בן סוזי ויעקב, נולד ביום הראשון של חג הסוכות, ט"ו בתשרי תש"ז (10.10.1946) בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. ילדותו של חגי עברה בחברת קבוצת הילדים בני גילו, "רימון", שהושפעו קשות מאימי מלחמת השחרור בגבול הסורי. במשך כל חודשי המלחמה היה חגי מנותק מהוריו, מכיוון שהילדים פונו מן הקיבוץ. אולם גם בשוך הקרבות, נמשכו בקיבוץ אימי ההפגזות והיריות מעמדות הסורים שבגולן. ימים ולילות בילה הנער חגי בשוחות ובמקלטים. יפה-תואר הוא היה, מבטו בהיר, נפשו עדינה. רגיש היה חגי לסבלות הזולת ולצדק חברתי. מילדות הוא אהב שירה, ספרות, גם ספרות מדעית ופילוסופיה. תחביביו היו טיסנים ונגינה על אקורדיון. את המסיבות בגן הילדים ובבית-הספר ליווה חגי בנגינתו. הוא היה מעורב בחברת הנערים, השתתף במסיבות רעים וניגן בהן. את לימודיו התחיל חגי בבית-הספר היסודי בקיבוצו. לאחר מכן, הוא עבר ללמוד לימודים תיכוניים במוסד החינוכי "גליל עליון", שבקיבוץ עמיר. כתלמיד שימש חגי מדריך בקן "השומר הצעיר" בקריית-שמונה, ובאותו זמן עבד גם בגידולי פלחה בשטחי החולה. הוא תמיד היה עסוק, פעיל, למד, עבד, או הדריך. בנובמבר 1965 התגייס חגי לצה"ל, ושאיפתו מילדות התגשמה. הוא נשלח לקורס טיס בחיל-האוויר, אך מסיבות גופניות פרש מן הקורס. הוא הועבר לשרת בשל"ת בקיבוץ "חורשים". אחרי שסיים את שירותו הסדיר, נשא חגי אשה והתחיל לעבוד כמורה ברמות-השבים. הוא בנה ביתו ברעננה, ושם נולדו שני ילדיו. באותו זמן המשיך חגי לקיים קשר הדוק עם קיבוצו ועם הוריו, והרבה לבקרם. זו הייתה בשבילו תקופת-ביניים. הוא המשיך לשרת במילואים בצה"ל, אך הוסיף לחלום על שירות כטייס בצבא הקבע. חלומו התגשם במרס 1971. הוא עבר בהצלחה קורס טיס וזכה לענוד את כנפי הטיס, בדרגת סג"ם. במרס 1973, הוא הועלה לדרגת סגן. באותו זמן, הוצב חגי כמדריך בקורסים לקישור וסיור בבית-ספר לטיס. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא יסודי, בעל מוטיבציה חיובית, בעל רצון להצליח, פעלתן". הוא יזם מערכת הדרכה, הקים וארגן אותה. על כך צוין חגי לשבח על-ידי מפקדיו. כעשר שנים הוא עסק בהדרכה ובהכשרת קדרים של טייסים. במרס 1979, כשהשלים את הקורס לפיקוד ומטה, הוענקה לו דרגת רב-סרן. ביולי 1980, המריא חגי במטוס דקוטה לטיסת אימון ניווט נמוך, באיזור קציעות שבנגב. המטוס פגע בגבעה ונפל. ארבעת אנשי הצוות נספו, ביניהם היה חגי. בן 33 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברעננה. חגי השאיר אחריו רעיה, בן, בת, הורים, אח ושתי אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "עשר שנים שירת חגי בחיל-האוויר כטייס. אחריות ומסירות אפיינו כל תפקיד שמילא, תמיד ברוח טובה וברצון לעשות. הוא השקיע מרץ רב בכול. נכונותו לכל משימה, גישתו ודרך התייחסותו לזולת יצרו כלפיו הערכה רבה מצד כל הסובבים אותו. בתפקידו האחרון, כקצין הדרכה, הוא בנה מערכת יעילה וברמה גבוהה מאוד, אשר אפיינה את עבודתו ואשר לבטח תשמש בסיס לשנים רבות".
