עומר (עוגני), אסף

בן בנימין ושולמית. נולד ביום כ"א באדר א' תרצ"ב (28.2.1932) במשמר-העמק. ההורים חברי-הקיבוץ. סיים את לימודיו במוסד החינוכי שבמקום והשתייך לתנועת "השומר הצעיר". היה בעל נפש מהורהרת ורגישה ולעתים נטה למצוא פורקן לעצמו במוסיקה. גויס לצה"ל באוגוסט 1950 ושירת ביחידת-גדנ"ע. מטבעו אמנם שנא את המלחמה, שהספיק להכיר ולראות עין בעין בימי מלחמת-הקוממיות, בשעה שהקרבות התחוללו סמוך לביתו, אך ברצון ובהלהבות נשא בעול הבטחון וההגנה. בהיותו פשוט בהליכותיו ומצניע לכת היה ממלא כל תפקיד שהוטל עליו – מתחילה כחניך ולאחר-מכן כמדריך – מתוך פשטות ונאמנות. כאשר ניתנה לו האפשרות לצאת לקורס-צניחה היה בין ראשוני-המתנדבים, ואחרי אימונים, מתוך שמחה ועירנות, קיבל את סמל-הצנחנים. במשך תקופת-שירותו למד והשתלם ונשא את נפשו לעסוק בעבודת-הדרכה בקרב גדודי-הנוער. אסף נשלח גם לקורס קצינים אלא שבאחד הימים נקרא לחדש את צניחותיו והוא קיבל קריאה זו מתוך התלהבות יתירה. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום ז' בתשרי תשי"ב (7.10.1951) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ. חוברת "אפקים" (אוגוסט 1954) הוקדשה כולה ליומנו ולאגרותיו.