עוז, איל

בן ניצה ומיכאל, נולד ביום ז' באב תש"ך (31.7.1960) בכפר סבא. יפה-תואר היה ויפה-נפש. מילדותו הוא התבלט בתכונותיו: שקט, מופנם ומצניע לכת. את לימודיו התחיל איל בבית-הספר היסודי "ברנר" בכפר סבא. לאחר מכן הוא השלים את בית-הספר התיכון "כצנלסון", במגמה ריאלית ביולוגית. הוא הצטיין כתלמיד וכספורטאי. איל היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", והיה פעיל ב"הפועל" כפר סבא. הוא אהב ספורט וטיולים, והרבה לטייל בארץ. איל אהב גם שירים. איל טיפח בעצמו רגש אחריות ומשמעת עצמית. הוא היה קפדן בכל מה שעשה, ותמיד ביקש את השלמות. הוא האמין בנורמות מוסריות, שמר על עקרונות וידע להיאבק עליהם. עם זאת היה איל רע וידיד לרבים. ביתו המה תמיד מחברים וחברות, שבאו לבקרו. הייתה בו מזיגה של שקדנות וכושר גופני, ואלו התכונות שהביאו אותו לשרת כטייס בחיל-האוויר. עוד בשנת 1974, בהיותו בכיתה ח', כתב חיבור, מעין ראיון עם עצמו, על עתידו כטייס מצליח בחיל-האוויר. באוקטובר 1978 התגייס איל לצה"ל, ונשלח לקורס טיס קדם-מכין. במרס 1980 הוא השלים קורס בסיסי כטייס, והועלה לדרגת סמל. את הכשרתו כקצין טיס, השלים איל ביולי 1980. הוא זכה בכנפי טיס ובדרגת סג"ם. מאפריל 1980, הוא שירת בצבא הקבע. ביום ט"ז באלול תשמ"א (15.9.1981) רכב איל על אופנועו מביתו לבסיסו. עמו על האופנוע רכב חברו, אף הוא טייס, שחזר לבסיסו. בדרך אירעה תאונה, ושני הקצינים נפגעו בה ונהרגו. בן 21 שנים היה איל במותו. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת סגן. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בכפר סבא. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "איל שירת עמנו בטייסת במשך מחצית השנה האחרונה, והספיק להתבסס בטיסה ולהיכנס לשורת הטייסים המבצעיים. בתחילה הוא צעד בזהירות, אך לאחרונה רכש ביטחון עצמי והדבר ממש קרן ממנו. הוא נהנה מן הטיסות ומן החברות בטייסת. בלטו בו תכונותיו: התלהבות מתפקידו, רצינות שבה פעל בתפקיד, היוזמה שלו, השתתפותו הפעילה באירועי ספורט, היותו חבר אמיתי". על-שמו נקראה קבוצת הכדורעף של "הפועל" בכפר-סבא.