עוזרי, עזרא

בן סעדה וזכריה (יחיאל), נולד בשנת 1925 בעיר סנר, תימן ונתחנך ברוח המסורת. בשנת 1942 בא ארצה עם עליית-הנוער. עזרא עבד כאורג בבית-החרושת "אתא" בכפר אתא והשלים את השכלתו בשיעורי-ערב. היתה לו זיקה לשירה ואף ניסה כוחו בחיבור פזמונים ותפילות. משעלו הוריו לארץ היה הוא תומכם היחיד, כי ארבעת אחיו הגדולים ממנו היו נשואים ומטופלים במשפחות משלהם. מתוך מסירות למשפחה היה בא לבקר אצל ההורים והאחים אף בימים שהנסיעה מכפר אתא לתל-אביב היתה בשביל בחורים כמוהו כרוכה בסכנה להיתפס בידי הבריטים. משהחלה מלחמת-העצמאות התגייס בין הראשונים לצבא במקום עבודתו בכפר אתא, שירת בחטיבת "כרמלי", ונטל חלק בקרבות גדודו. הוא הצטדק לפני אחיו אל נטישת חובתו להוריו, באומרו שבעד העם מוכן הוא לתת את חייו. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.