עוזרי, דניאל (“דני”)

בן זקונים לדוד ושרה. נולד ביום ג' בשבט תשי"א (1.10.1951) בירושלים עם אח תאום, אמנון. הוא סיים את בית-הספר היסודי כי"ח "אליאנס" לבנים בירושלים, היה חבר פעיל במועדון "מכבי" בירושלים והקדיש לפעילות במועדון הרבה מרץ וזמן. הוא אהב חיי חברה, היה נוח להתרועע ומקובל על הבריות. לאחר סיום לימודיו עבר דניאל לקיבוץ געתון בגליל המערבי והצטרף לחברת נוער. דני היה נער שקט ומכונס בעצמו ובתחילה התקשה להסתגל לאורח החיים של החברה הקיבוצית, אבל לאט לאט השתלב בחברה ונכנס לתלם. הוא למד, עבד והרבה בקריאה. בשעות הפנאי היה עוסק בספורט, בייחוד בכדורגל. הוא היה קשור בכל מאודו למשפחתו האצילה והעניפה והשתדל לבקרם בכל הזדמנות. חבריו מגעתון שנסעו פעם לירושלים, כדי להכיר את ביתו, מצאו בית חם, אב גאה ואם – אשה עובדת וחזקה ברוחה, שגידלה את בניה בעמל כפיים מפרך. היא פתחה בפניהם את דלת ביתה וגם את לבה. אחד מחבריו כתב: "מבית זה הבנו טוב יותר את הנער השקט עם ניצוץ הגאוה הנדלק פתאום בעיניו השחורות". הוא גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 והצטרף לגרעין נח"ל. בתקופת שירותו הצבאי היה מקובל מאוד על כל חבריו ומפקדיו. לאחר שירות במשך כשנה, עבר קורס נהיגה, והוצב לחיל-הקשר כנהג משאית כבדה. ביום י"ז בסיון תשל"א (10.6.1971), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.