עוזרי, בנימין

בן שרה ויחיאל. נולד ביום י"ט באב תשי"ב (10.8.1952) בפתח תקווה. למד בבית-הספר היסודי 'מימון' בפתח תקווה ולאחר-מכן השתלם בקורס טבחות בפנימיית 'אונים' בכפר סבא. בנימין גויס לצה"ל באמצע חודש אוקטובר 1970 והוצב בחיל התחזוקה. לאחר הטירונות הוצב ביחידות שונות בתפקיד טבח. לאחר שסיים את שירותו הסדיר נקרא לתקופות מילואים. הוא קיבל אות מלחמת יום-הכיפורים ואות שלום-הגליל. להערכת מפקדו היה "חייל טוב ומסור, אהוד ועובד כנדרש". בנימין נשא לאישה את טובה והם בנו את ביתם בפתח תקווה. לפרנסתו עבד כנהג אוטובוס בחברת 'דן'. ביום כ"ב באדר ב' תשמ"ט (29.3.1989), בתקופת שירות מילואים פעיל, נפל בנימין בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. השאיר אחריו אישה – טובה, הורים, שלושה אחים – שלום, מרדכי ומשה, ואחות – שושנה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "בני היה מוותיקי חיילי הגדוד, ושירת אתנו במילואים משנת 1974. בתפקידו בפלוגת המפקדה של הגדוד היה בקשר הדוק עם רוב החיילים, אשר אהבוהו והעריכו את מסירותו ואת טוב-לבו. במיוחד אהב לצאת עם פלוגות הטנקים לסדרות ארוכות בשטח, שם יכול לתרום ולעזור באופן מיוחד. כאחראי על מחלקה בגדוד גילה בני התחשבות רבה בחייליו, לפעמים תוך ויתור על חופשותיו. הוא מעולם לא דחה בקשה של מפקדיו לבוא במיוחד כחלוץ בעת גיוסי הגדוד, ותמיד ברוח טובה עם חיוך על פניו. הרגשתי היא שאיבדנו חבר יקר וחייל מעולה".