עוזיאל, שלמה

שלמה, בן ברטה ויעקב, נולד ביום ג' באייר תש"י (20.4.1950) ברמת-גן. כשהיה בן שלושה חודשים חזרו הוריו לתורכיה, משם עלו לארץ. שם למד שלמה בבית-ספר יהודי, הצטיין מאוד בלימודיו וזכה בפרסי הצטיינות שניתנו לו על-ידי מוריו. מגיל צעיר ניכר בו כישרון טבעי לציור. עוד כשהיה בן שלוש נהג לצייר את כל אשר ראו עיניו, ועשה זאת בדייקנות מפליאה. בגיל בוגר יותר התפתח גם מבחינה אמנותית. כשהיה בן ארבע עשרה שבה משפחתו לארץ וקבעה את מושבה ברעננה. במושבה למד בבית-הספר התיכון על-שם אוסטרובסקי ובשעות הפנאי שיחק בכדורגל ושימש כמדריך ספורט בארגון נוער מקומי. כשהיה בביתו, המשיך לעסוק בציור ובנה דגמי מטוסים. בבית-הספר הצטיין במיוחד במקצועות הריאליים, ולכישרונותיו אלה נתן פורקן גם בתחביביו השונים. בתקופת מלחמת ששת הימים, כשהיה תלמיד בכיתה י"א, התנדב לשירות לאומי בבתי-חולים. שלמה גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1968 והוצב לחיל האוויר. במסגרת שירותו עבר סדרה ארוכה של קורסי תותחנות נ"מ. משהגיעה עת שחרורו מהשירות הסדיר, במחצית נובמבר 1971, התנדב לשירות בצבא הקבע. סיפר עליו מפקדו רס"ן יעקב: "כטירון הגיע לגדוד עם הקמתו, מתנדב, למרות פחדים על גורל משפחתו עם ריחוקו ממנה. כבר במלחמת ההתשה בסיני, כשהיה מוצב בקו המעוזים, בלט מכל חבריו, כשקפץ חשוף על צריח והניס באש תותחים את המטוסים שבאו לתקוף את מעוזו. את שירותו הסדיר סיים כנגד בכיר, אך היחס החמים והאוהד מצד מפקדיו ופקודיו, המריצו להמשיך בשירותו. כך, בתנאי שירות קשים ומיגעים, התנדב לשירות בצבא הקבע. בהרבה מזל עבר שלמה את מלחמת יום-הכיפורים ללא סריטה, למרות שלחם בקו הראשון וסיכן עצמו פעמים רבות תחת אש האויב. כשהסתיימה המלחמה התבדחו חבריו כי קומתו הנמוכה, היא שאפשרה חליפת אש מעל לראשו, מבלי שיינזק. אך זמן קצר בלבד נפש שלמה, ומיד מצא את עצמו עם יחידתו במלחמה קשה ואכזרית ברמת הגולן. בתפקידו ניתנה לו האפשרות לפעול מהעורף, כאיש מנהלה של יחידה לוחמת. אלא שהדבר סתר את אופיו ואת שאיפותיו, ובכל הזדמנות מצא סיבה כדי לנוע למוצבי חייליו וכדי להימצא עמם". יום כ"ז בניסן תשל"ד (21.4.1974) היה יום גורלי, עת חסר ביחידה קצין למילוי משימה במוצב "שיא החרמון". שלמה לא היסס, ולמרות שהיה זה הרבה יותר מהדרוש ממנו לפי תפקידו, יצא למילוי המשימה. כעבור שתים-עשרה שעות נתקבלה הידיעה כי שלמה, חשוף בעמדה כהרגלו, נפגע מאש האויב ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברעננה. השאיר אחריו הורים ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שלמה ניחן בשתי תכונות שלא נשכח לעולם: אומץ לב, והיותו אהוב על מפקדיו ועל פקודיו כאחד. לא אגזים אם אומר, כי בכל קנה מידה שהוא, נמנה שלמה עם גרעין העלית, המהווה בסיס לצבאנו".