עווד, נסים

בן יוסף ומלכה. נולד ביום ה' באדר תרצ"ד (20.2.1934) מבת-ים. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בבת-ים, אולם הוא לא נטה לספסל-הלימודים כי אם למרחב ולים. במגרש-המשחקים ראה את עתידו ובסופו של דבר נעשה מדריך לספורט בתנועת "בית"ר". כן הראה חיבה יתירה לחתירה, שיט ודיג. בגיל י"ח גויס לצה"ל והיה שם מדריך לאימון גופני. אחרי שחרורו נתמנה מציל בחוף-הרחצה של בת-ים ופקח מטעם העיריה – ובעבודה זו מצא סיפוק רב. כשנקרא שנית לשירות נחפז למקום-הפגישה ובמשך זמן מועט נתמנה רץ פלוגתי. מאושר היה שזכה להיות בין ראשוני-הנכנסים לרצועת-עזה, אך ביום ז' בכסלו תשי"ז (11.11.1956) נפל בחאן-יוניס בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובת. החוברת "לזכרם" הוקדשה לו ולעוד ארבעה מחבריו שנפלו באחד ממבצעי-גדודם.