עודי, יואל

בן יוסף ושרה. נולד ביום י"ד בניסן תשי"ט (22.4.1959) בחדרה. בילדותו עבר עם משפחתו לנתניה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'סיני' שבעיר והמשיך בבית-הספר התיכון-דתי-מקצועי 'כפר חב"ד נעורים', אף הוא בנתניה. את לימודיו סיים כשברשותו תעודת מכונאי. יואל היה ילד עדין ואוהב-חברה. בבית-הספר היה בין התלמידים המצטיינים במקצועות הטכניים, ובבעיות הקשות עזר לחבריו הנחשלים. כבן למשפחה דתית, היה שומר-מצוות אדוק עוד יותר משציפו ממנו הוריו, הרבה לקורא בתנ"ך, ופרקים רבים ממנו ידע בעל-פה. שעות ארוכות היה מבלה עם מורו ורבו התימני, שהיה במידה רבה גם חברו הקרוב ביותר, וביחד היו השניים מתדיינים בסוגיות תורה. בתחילת שנת 1977 גויס יואל לצה"ל והוצב בחיל-ההנדסה. במסגרת שירותו צורף פעמים רבות לכוח שביצע משימות מעבר לגבול. כן, השתתף במבצע 'ליטני'. ביום כ"ה בכסלו תשל"ט (24.12.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ושתי אחיות. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "יחידתנו איבדה חייל טוב ובחור מצוין, ששמח לעשות את המוטל עליו ברצון. את חייו חי יואל בצנעה, ומעולם לא שמענו אותו מתאונן. תמיד היה חייכן ושמח. יואל השתתף בעשרות מבצעי פריצות דרכים, ובהכנת מוצבים – משימות שחלקן בוצעו מעבר לגבול. במבצע 'ליטני' גילה יואל את יכולתו ואת מסירותו, כאשר עבד ביום ובלילה ורק ביצוע המשימה בשלמותה עמד לנגד עיניו. זכרו של יואל לא ימוש מאתנו." לזכרו הקימה המשפחה, בעזרת תרומות, בית-כנסת בנתניה בשם 'בית יואל'. כן, נתרם ספר-תורה על שמו לבית-הכנסת המקומי, בו נהגה המשפחה להתפלל.