עוג’ן, מאיר

בן ויקטוריה וסעדיה, נולד בחודש טבת תרפ"ט (1930) בשכונת שיבת ציון ליד ראשון לציון וגדל בתנאי חיים קשים. הוריו התקשו לאפשר לו לימודים סדירים ובגיל רך נאלץ לצאת לעבוד. וכך היה לרציני מכפי גילו. מאיר התנסה בעבודות שונות עד שנתקבל לעבודה בבית-חרושת לזכוכית. היה התומך העיקרי במשפחה ודאג לה מאוד. היה חבר "הנוער העובד". כנושא בעול פרנסת הוריו לא התגייס מיד עם תחילת מלחמת- העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, על אף רצונו החזק לתת יד לשחרור המולדת, אולם משנפלו חבריו, שוב לא יכול היה לעמוד מן הצד והתגייס בחודש ניסן תש"ח. שירת בחטיבת "גולני" ולחם בגליל, השתתף בקרבות רבים מתוך מסירות ומשמעת למופת וקנה בסגולותיו את לב חבריו. מאיר השתתף בכל הקרבות לשחרור הגליל. בקרב לוביה נפצע ברגלו והועבר לבית-חולים צבאי אולם עד שהחלים לא גילה זאת לבני משפחתו לבל ידאיגם. מאיר נפל ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948) מכדור שפגע ברקתו בעומדו על משמרתו ליד המושבה סג'רה. נקבר בכפר תבור. ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.