עובדיה, שלמה
בן מזל ועזרא, נולד בשנת 1927 בעיר חלב, סוריה. בשנת 1942, בהיותו בן 15, עלה ארצה. בגולה למד בבית-ספר יסודי ובארץ נאלץ לעבוד מהיום הראשון לבואו. הוא לא הספיק לרכוש לעצמו מקצוע מיוחד ועבד על-פי רוב כ"פועל שחור". חלק משכר עבודתו היה מוסר למשפחתו. הוריו השתכנו בשיכון החדש בחולון, והוא גר איתם. שלמה היה בחור עליז ואמיץ, הצטרף אל מחתרת אצ"ל והיה פעיל בה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף ל"הגנה" בחולון ולאחר-מכן שירת בחטיבת "גבעתי". השתתף בליווי שיירות לירושלים ובקרב על יפו. בהיותו בחופשה קצרה בבית נקרא לשוב מיד ליחידתו, שנאחזה בגבעה 69 שממזרח לכביש החוף כדי לחסום את תנועת המצרים בו. הגבעה נתפסה ב8- ביוני 1948 והכוח החל להתבצר בה. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) הנחיתו המצרים הפגזה כבדה על המשלט ולאחר-מכן הסתערו עליו כוחות חיל-רגלים בסיוע שריוניות. אש האויב גרמה לנפגעים, להתמוטטות העמדות ולפגיעה בכלי הנשק. בלחץ האויב נסוג הכוח מהמשלט, ובנסיגה בשטח פתוח נפגעו לוחמים נוספים. בקרב זה נפל. ביום י"ח באלול תש"י (31.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.