עובדיה, נסים

בן אידה ודויד, נולד בשנת תרע"ג (1913) בעיר אדירנה (אדריאנופול), תורכיה. למד ב"חדר" ובגיל צעיר יצא לעבודה. מנעוריו שאף לציון עד שזכה בשנת 1935 לעלות לארץ בהיותו בן 22. בארץ התפרנס מעבודות שונות, כנהג וכמכונאי וגם כמלצר במסעדה. נסים התגורר בתל-אביב עם משפחתו, דאג לה ככל יכולתו והיא היתה לו גם במקום חברה וידידים. עם הגיוס הכללי למלחמת-העצמאות גויס גם הוא ושירת בנאמנות. נסים נפצע בתאונת-דרכים, וכשישה ימים ריחף ללא הכרה בין החיים למוות. ביום כ"ח באלול תש"ח (2.10.1948) נפטר מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אישה, רבקה, ושני ילדים, בן ובת.