עובדיה, משה

בן מרים ויצחק, נולד ביום ג' באלול תרפ"ח (19.8.1928) בעיר העתיקה בירושלים וסיים בית-ספר יסודי. בן למשפחה מטופלת בילדים ויודעת מחסור. אמו מתה עליו בילדותו, לאחר זמן מת גם האב והילדים נשארו ללא תומך. משה עבר לתל-אביב כדי למצוא עבודה ולסייע לאחיו ולאחיותיו. בתל-אביב הצטרף להסתדרות "הנוער העובד". עבד ביום ולמד בשיעורי-ערב של בית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. משה הצטרף ל"הגנה" ועם זאת המשיך במסירותו לביתו והיה כאב דואג לאחיו ולאחיותיו. הוא דאג למזונם וללימודיהם, לימדם נגינה וזמרה ומילא כל מחסורם, לפי יכולתו. עם תחילת מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התנדב ושירת בחטיבת "קריתי". השתתף בקרבות באזורי הספר של תל-אביב ונפל בשעת פעולת-עונשין בכפר סלמה ביום י"ח באדר א' תש"ח (28.2.1948), לאחר שמילא תפקידו בגבורה בהתקפה על הכפר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.