עובדיה, אלי

בן אתי ומשה. נולד ביום כ"ד בטבת תשל"ח (3.1.1978) בבית- החולים "הקריה" בתל אביב, אח בוגר לספי ושרית. שנות ילדותו עברו עליו בפתח תקווה, שם גדל והתחנך. למד בבית- הספר היסודי "עין גנים" ובמגמת הביוטכנולוגיה בבית-הספר התיכון עמל ב'. אלי הצטיין בלימודיו ואהב במיוחד את המקצועות הריאליים והמדעיים. בתום לימודיו התיכוניים המשיך ללמוד שנתיים לימודי עתודה במכללת עמל ב' והוסמך כהנדסאי ביוטכנולוגיה. במהלך לימודיו היה אלי חלק מצוות שחקר את זיהוי מחלת הפיטופלסמה בגפן בפקולטה לחקלאות ברחובות. עם תום לימודי העתודה, במאי 1998, התגייס אלי לצה"ל והוצב לשרת באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בחיל-התחזוקה כלבורנט במעבדת הדלק בבסיס תל השומר. אלי הוערך מאוד על ידי מפקדיו. אל"ם יעקב, מפקד היחידה שבה שירת, מספר: "בתקופת שירותו הטביע אלי את חותמו על חבריו ומפקדיו והיווה עבורם דוגמה ומופת בצניעותו, בנועם הליכותיו ובחוכמתו. דעתו נשמעה בהתנסחות רהוטה ותמיד נעים היה להיוועץ בו ולשמוע את חוות דעתו. אלי היה קשוב לסביבתו ונרתם לעזור לסובבים אותו בכל הזדמנות, מתוך יוזמה אישית. הוא ידע להיות חבר בשעת הצורך והיה אהוב על כל הסובבים אותו. לאור מעלותיו כאדם ואופן תפקודו הראוי לשבח, קיבל אלי תעודת הערכה ממפקד החיל ונבחר לחייל מצטיין ביום העצמאות תשנ"ט." ביום ט' בתשרי תשס"א (8.10.2000) נפטר סמ"ר אלי עובדיה ממחלה בבית-החולים "השרון" והוא בן עשרים-ושתיים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין האזרחי בסגולה, פתח תקווה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות. הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז, כותב למשפחתו של אלי: "אלי ביצע את תפקידו במסירות ובנאמנות, ופעל מעל ומעבר לנדרש. מפקדיו וחבריו ליחידה יודעים לספר על תרומתו הבלתי נדלית בכל תחומי העשייה. הוא עבד בחריצות והצטיין במעשיו. אלי התבלט בקרב חבריו בחוכמתו ובפיקחותו וגילה ידע במגוון רב של תחומים. איפיינה אותו הלמידה לשם עניין והעשרה. אלי היה חבר טוב, שאהב לעזור ולתת מעצמו לקרובים לו והיה אהוב על חבריו ומפקדיו."