עבוד, דוד

בן וידה ומיכאל, נולד ביום י"ז בתשרי תרפ"ח (13.10.1927) באיסטנבול, פרבר קוסגונצ'יק, בתורכיה. למד בבית-ספר יסודי, אך נכסף בכל מאודו לארץ-ישראל. בהיותו בן 15 נפרד מהוריו ועלה לארץ. התחנך בחברת-נוער – במסגרת עליית-הנוער – משנת 1943, תחילה באשדות יעקב, ואחר-כך ברמת הכובש. למד מסגרות. דויד לא התמיד בקיבוץ ולא הצטרף לגרעינו, "נחשולים" אשר בטנטורה. הוא התיישב בתל-אביב, מקום מגורי דודו, עבד ושאף להשתלם בכימיה. רוח ההתנדבות שספג בחברת-הנוער ליוותה אותו בכל אשר עשה. מהתחלת מלחמת-העצמאות שפרצה לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה בין מלווי השיירות לירושלים ושימש ממלא-מקום מפקד השיירה. כן השתתף בכמה פעולות נועזות. היה עלם צנוע ושתקן, שוחר השכלה ואמיץ-לב. לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ודויד ביניהם. נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.