עבדי, ציון

בן ציונה וסעדיה, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"א (17.7.1951) בחצור הגלילית, במשפחה מרובת-ילדים. את לימודיו התחיל ציון בעיירת הולדתו. כשהוריו עברו לגור ברמלה הוא המשיך שם את לימודיו, סיים שמונה כיתות של בית-ספר יסודי וחטיבת-ביניים, ובגיל צעיר יצא לעבוד וללמוד מקצוע. תוך כדי עבודה, הוא רכש את מקצועו והיה למסגר מכני מוכשר. במאי 1969, התגייס ציון לצה"ל ושירת בחיל-התותחנים. את שירותו הסדיר הוא סיים ביום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6.10.1973, ומאותו יום עבר לשרת בתנאי צבא הקבע, כמסגר מכני. ציון הוצב בחיל-האוויר, והועלה לדרגת סמל. על כישוריו המקצועיים ועל טיב שירותו, חיוו מפקדיו את דעותיהם: "הוא בעל מקצוע טוב מאוד, ממושמע, אחראי, חביב, משרה סביבו אווירה נעימה ביותר;" "בעל רוח התנדבות, מוכן לעזור לחבריו, שואף לקידום;" "נגד הגון, ממושמע, מבצע עבודתו בהתאם להוראות ולנהלים;" "בעל אופי נוח, נמרץ, מבצע את המוטל עליו ביעילות ובמסירות". ציון התחתן, בנה ביתו ברמלה, בשכונה של יוצאי תימן, שם גם נולדו בנותיו ובנו. בליל כ"ז בתמוז תשמ"ב (18.7.1982) נפל ציון בעת שירותו. בן 31 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי ברמלה. ציון השאיר אחריו אשה בהריון, בן, שתי בנות, הורים, חמישה אחים וחמש אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים לאשתו: "עבדי ציון שירת ביחידתנו תשע שנים, עד למותו. הוא היה חייל מסודר, שביצע את תפקידיו ומשימותיו במיטב היכולת. עבודתו זכתה להערכת הממונים עליו וחבריו בעבודה. מעל לכול התגלה ביחידה כחייל שנכון תמיד להתנדב, מוכן תמיד לעזור לחבר בעת הצורך. ידיד נאמן היה ומסור"