עבדי-צדק, אברהם
בן מזל וחיים. נולד ב-1917 במאראקש שבמרוקו ועלה עם משפחתו לארץ ישראל כשהיה בן שנה. המשפחה השתקעה בירושלים ושם שימש אביו של אברהם כרב בבית הדין המקומי. אברהם למד בבית-ספר תלמוד תורה מזרחי וסיים את לימודיו בישיבה התיכונית "חיי עולם". רצונו היה עז להמשיך וללמוד אך בשל קשיי הפרנסה של המשפחה נאלץ לוותר על כך. הוא התמחה במקצוע השרברבות ועבד במקצועו. תקופה קצר עבד גם בדואר ומשכורתו נתן לאמו לצורך כלכלת הבית. את שקיקתו ללמוד ולהשכיל מיצה בקריאת ספרים ובהאזנה למוסיקה ובשעות הפנאי הרבה גם לעסוק בספורט. במיוחד נטה למשחק הכדורגל ואף הקים קבוצת כדורגל וקרא לה בשם "עתיד". מדי פעם היה מארגן תחרויות שבהן היו הוא וחבריו מתמודדים עם קבוצות כדורגל של האנגלים. בזמן עבודתו בדואר התגייס ל"הגנה" וגם מילא תפקיד של נוטר. בתקופה זו הרבה להיעדר מן הבית בלילות ולא אמר דבר לבני משפחתו כדי שלא להדאיגם. ביולי 1983 הודיע להם שעליו לנסוע למקום כלשהו מחוץ לירושלים, ניכר בו שהדבר הדאיגו והוא התוודה לפני אחיו שחושש הוא כי מן המקום שאליו הוא הולך לא יחזור. הוא הצטרף לקבוצה של קודחי בארות, שחיפשו מים ליד קליה שבצפון ים המלח, פועלי הקבוצה ישנו באוהלים שהוקפו בגדר אבנים ובמחנה שמרו נוטרים יהודים. אברהם היה בין השומרים וכן עסק שם בשרברבות. בכ"ב בתמוז תרצ"ח (21.7.1938) תקפו אנשי כנופיה ערבים את המחנה והרגו ארבעה מאנשיו, אברהם ביניהם. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר-הזיתים. הניח אם, שני אחים ואחות. ידיעות על מותו פורסמו בעתונים "דבר" ו"הארץ". משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת שבגבעת שאול, ירושלים. על אבן סלע מאבני המקום, הנמצאת במקום הרצחם, לרגלות מערות קומראן, נכתב על-ידי חברם משה עדקי שהיה אתם בשעה שהותקפו, והצליח להמלט: "פה נפלו אנשי ההגנה שלמה, שוילי, אברהם עבדי-צדק, חיים יוסלביץ, אברהם זליקוביץ. הם עלו למצוא מיים להחיות השממה 21.7.1938".
