עבדיאייב, ישראל

בן קלאודיה ואליעזר. נולד ביום כ"ט באייר תשל"ו (29.5.1976) בברית המועצות. בעיר הולדתו, דרבנט שבחבל דגסטאן, סיים ישראל את בית-הספר היסודי ואת חטיבת הביניים. בשנת 1991, בהיותו כבן חמש עשרה, עלה עם משפחתו ארצה, כאן למד בבית- הספר "אמי"ת", ברמלה-לוד, ובהמשך סיים קורס של חשמל רכב מטעם משרד העבודה והרווחה. ישראל היה נער מקובל בחברה. היו לו חברים רבים, שתמיד מילאו את הבית. ישראל אהב מוסיקה קלסית ואהב מאוד לצייר. מדי פעם גם כתב שירים, בשפה הרוסית. באחד משיריו הוא מדבר על האהבה: "שאלתי את כולם מה זאת אהבה/ אך אף אחד לא יכול לתת לי תשובה/ שאלתי את עצמי, שאלתי אותך/ מי יכול לתת לי תשובה,/ מה זאת המלה הזאת/ מה זה הרגש הזה ? / אני אעבור את כל העולם/ עם תקווה אחת/ כדי לשמוע תשובה/ מה זה בכל זאת/ המלה הזאת – אהבה/ הרגש הזה – אהבה?" בראשית ספטמבר 1995 התגייס ישראל לצבא. את הטירונות עשה ביחידת חינוך והשכלה בחוות "השומר". לאחר שלושה חודשים של טירונות כתבו עליו החברים בספר הטירונות: "אוהב לעזור למחלקה/ גם כשזה נוגע בהפסקה/ לא בוכה ולא מקטר/ זהו ישראל הגנגסטר." לאחר הטירונות ביקש ישראל לשרת קרוב לבית הוריו. הוא חשב שיוכל לעבוד בזמנו החופשי כדי לעזור לפרנסת המשפחה. ביום כ"ו באב תשנ"ו (11.8.1996) נפל ישראל בעת שירותו. בן עשרים שנה בלבד היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בלוד. השאיר אחריו הורים ושני אחים – ולדימיר ומרק.