עאמר, ראיף

בן סמייה ומהנא. נולד ביום 22.5.1967 ביאנוח, כפר דרוזי מסורתי בגליל המערבי. בגיל חמש החל את לימודיו בבית-הספר היסודי שבכפר. בנעוריו גילה נטייה לעבודות יצירתיות בתחום המכונאות והאלקטרוניקה, ועל-פי בחירתו ורצונו החופשי בחר להמשיך את לימודיו במגמה המקצועית בבית-הספר 'עמל' בנהריה, תוך שהוא עושה את ההשתלמות המעשית במוסך 'אגד' בנהריה. בשנים אלו היה פעיל בתנועת הצופים ובגדנ"ע בכפר. בתחום הספורט עסק בפיתוח הגוף והקדיש לכך זמן רב, ואף אילתר בחדרו חדר כושר. ראיף אהב מוסיקה במיוחד מוסיקה מזרחית. לקראת סיום לימודיו החל לגלות נטיות לדת, חזר בתשובה והצטרף לשורות הדת בתואר שייך. היה צנוע, מסורתי, שקט ומופנם. בתקופה זו החל לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות, בעיקר עבודות פיסיות, והמשיך לעסוק בפיתוח כושרו הגופני. בעקבות חזרתו בתשובה, נדחה שירותו הצבאי. הוא החל לחוש אי-נוחות בשל דחייה זו ואי-מילוי חובתו הלאומית. תקופה מסוימת היה נתון במצוקה ובלבטים קשים, ובסופו של דבר החליט להתגיס לצה"ל. הוא עבר קורס נהיגה והוכשר כנהג. בתחילת אוגוסט 1987 גויס לצה"ל והוצב כנהג-מכונאי בחטמ"ר עין יהב. הוא היה נהגו של קצין השלישות ולאחר-מכן של קצין אג"ם. כך שירת שלוש שנים. הוא התחבב על מפקדיו ועל חבריו. בהתקרב מועד שחרורו, יצא לחופשת שחרור ולאחר מספר ימים קטע את חופשתו כאשר התברר לו שלמפקדו אין נהג. הוא נפרד ממשפחתו ומחבריו והתכונן לחזור ביום חמישי ולערוך מסיבת שחרור עם משפחתו וחבריו. ביום 31.5.1990 נפל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפר יאנוח. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות – מעריף, מגיד, ראיד, עקל, מקנא, נדא, אניסה וענת