בן אשתיאק ועלי. נולד ביום 29.6.1965 בכפר הדרוזי ג'וליס שבגליל המערבי, לאב שוטר ולאם עקרת בית. בן שלישי במשפחה בת שמונה ילדים, אח לסלמאן, אבתדא, פאטמה, יוסרה, נביל, כאזם ומנאל. בילדותו סייע למשפחתו בעבודה חקלאית. חוסין למד בבית-הספר היסודי בכפרו, והמשיך בחטיבת הביניים ובבית- הספר התיכון המקיף "אחווה" שבירכא, בו סיים לימודיו בהצטיינות במגמה ההומנית וקיבל פרס על הצטיינותו ממנהל בית-הספר. חוסין היה נער נבון שהתבלט תמיד בהישגיו הלימודיים. במקביל ללימודיו, היה פעיל נלהב בתנועת "הצופים", וכבר בכיתה ט' היה למנהל איזור הצפון במגזר הדרוזי במסגרת התנועה, בו כיהן עד סוף לימודיו התיכוניים. בין פעילויותיו הרבות היה מדריך נוער בגדנ"ע, פעל בתחום החינוך במתנ"ס ובבית הנוער והיה הקפטן של קבוצת הכדורגל לנוער. רבים מבני משפחת עאמר מתנדבים לשירות ביחידות קרביות והיה זה אך טבעי שגם חוסין בחר, עם גיוסו לצה"ל בנובמבר 1983, להתנדב לשירות כלוחם בחטיבת גולני. הוא החל את שירותו בגדוד "הבוקעים הראשון" ומשם יצא לקורס קצינים. בסיום הקורס חזר לגדוד כמפקד מחלקה. בתחילת נובמבר 1986 הצטרף חוסין אל שורות צבא הקבע, המשיך בתפקידי הפיקוד והיה למפקד פלוגה ולסגן-מפקד הגדוד. חוסין סיים בהצלחה רבה קורס פו"ם (פיקוד ומטה), וזכה לקבל תעודת הערכה ממפקד בית-הספר. עם סיום לימודיו שב לחטיבת גולני ושימש כקצין אג"ם. בתפקידו האחרון מונה למפקד גדוד "ברק", והיה המג"ד הדרוזי הראשון של גדוד חי"ר בחטיבה סדירה. את כל מרצו וזמנו השקיע בטיפוח ובעיצוב הגדוד. מעידות על כך חוות הדעת של מפקדיו, בהן זכה חוסין לציוני הערכה גבוהים, ותואר כקצין מצטיין, בעל מוטיבציה גבוהה מאוד, מקצועי, רציני, אחראי ומסור, שהוביל את היחידה להישגים ראויים להערכה. מפקד איכפתניק, שאוהב את חייליו ומשמש להם דוגמה אישית. מפקדו ציין את כניסתו המצוינת לתפקיד מסובך כקצין אג"ם, ללא הכנה. חוסין היה מאורס ועתיד היה להינשא בחודש מאי 1996. סא"ל חוסין (עמיר) עאמר, נפל בקרב בדרום לבנון, ביום 4.3.1996, כתוצאה מפיצוץ מטען צד, בעת שהוביל את חייליו במרדף אחר חוליית מחבלים. עמו נפל סגן אורי הלמן. בן שלושים ואחת היה חוסין בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בכפרו. הותיר אחריו הורים, ושבעה אחים ואחיות. במכתב ניחומים למשפחה כתב מפקד חטיבת "גולני": "התמזל מזלי לשרת יחד עם בנכם חוסין תקופה ארוכה, תקופה שרובה היתה בקווי האש הקדמיים ביותר של המדינה. במהלך תקופה זו למדתי להכיר ולהוקיר את תכונותיו, את היושר האישי, צלילות המחשבה, יכולת קבלת ההחלטות ברגעים קשים ומעל הכל את אהבת המולדת והצבא. חוסין היה שייך לאלו אשר עוד בהיותם קצינים צעירים היה ברור לכל שדרכם במסלול המרכזי של צה"ל סלולה. יכולתו המקצועית והפיקודית הביאה אותו לקבל את התפקידים היוקרתיים והחשובים ביותר, תפקידים שרק הטובים בקציני צה"ל יכולים לקבל. בנוסף להקניית היכולת המקצועית לחייליו, הרבה בנכם לעסוק בחינוכם, בהקניית מורשת הקרב של החטיבה, אהבת הארץ, אתריה ונופיה. חוסין, שהיה מפקד גדוד מצטיין, היה אמור להתמנות לסגן-מפקד החטיבה בעוד שנה. מהיכרותי את יכולתו ומסלולו הצבאי, בטוחני שהיה מתמנה להיות מפקד חטיבת גולני בבוא הזמן, וממשיך להתקדם בצבא ההגנה לישראל יותר." בתעודת הוקרה וכבוד שנמסרה למשפחה, נכתב: "חוסין ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה. נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו כאשר טובת המדינה לנגד עיניו."
