סרש, דניאל וירג’יל
בן אילנה ואוקטביאן. נולד ביום ט' באייר תשל"ה (20.4.1975), ברומניה. בן בכור למשפחה בת שני ילדים. כשמלאו לדניאל שבע שנים, עלתה המשפחה לישראל והקימה ביתה בכרמיאל. דניאל למד בכרמיאל בבית-הספר היסודי "אשכול" ובבית-הספר התיכון "אורט" במגמת צורפות, והמשיך בבית-הספר התיכון "עמל" בצפת, במגמת מכונאות רכב. בתום לימודיו, עבר דניאל קורס מד"צים (מדריכים צעירים), במסגרת אוניברסיטת חיפה. דניאל היה נער נאה עם חיוך רחב וכובש. אהוב ומקובל, מוקף בחברים וידידים רבים. מלא שמחת חיים, וכולו רצון ושאיפה להצליח ולהתקדם. היה ספורטאי מצטיין, בלט בריצות ארוכות ובקפיצה לרוחק. בתחילת חודש מאי 1993, גויס דניאל לשירות חובה בצה"ל. הוא יצא לטירונות, גילה מוטיבציה גבוהה ועמד בכל המשימות. דניאל ביקש לשרת כלוחם בחטיבת הצנחנים, אך מאחר שהיה בוגר מגמת מכונאי רכב הוצב, לפי צורכי הצבא, לשרת כמכונאי רכב בגדוד נ"מ בחיל האוויר. הוא השתלב ותרם בסדנת היחידה, אך בלבו שאף להיות חייל קרבי. ביום כ"ד בחשוון תשנ"ד (8.11.1993), נפל דניאל בעת מילוי תפקידו. הוא נפגע בעת ששהה באימון עם יחידתו, בשטח אש בנבי מוסא. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בכרמיאל. הותיר אחריו הורים ואח – אלי. בן שמונה עשרה וחצי היה דניאל בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "דניאל בלט במוטיבציה הגבוהה שגילה, לצד שאיפתו להיות לוחם קרבי בגדוד. מקצועיותו, יכולתו הרבה ורצונו לתרום ליחידה ולמדינה בלטו בכל מעשיו".
