סרי, יוסף

בן שושנה ואברהם, נולד בחודש סיוון תרפ"א (1921) בצנעא, בירת תימן. בילדותו למד ב"חדר". בשנת 1934, בהיותו בן 14, עלה ארצה. בבואו לארץ למד את מלאכת הריצוף ובערבים הוסיף להשתלם בשיעורי-ערב. תחילה ישב בירושלים ואחר-כך עבר לחולון. יוסף השתתף בסמינריונים שונים למדריכי-נוער מטעם הסוכנות היהודית והיה פעיל בארגון ה"הגנה" בירושלים ואחר-כך בחולון. בימי חוסר העבודה בבניין החל ללמוד טכנאות-שיניים. היה חרוץ ומתמיד, חונן בתבונת-כפיים. לא היה דבר שלא יכול להרכיבו ולתקנו. בעל מזג רך, חביב ונוח לבריות. כחבר ה"הגנה" מנעוריו ופעיל בשורותיה בתקופת המאבק בבריטים, יצא לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת-העצמאות בעקבותיה, להגנת חולון. אחר-כך התגייס ושירת בחטיבת "כרמלי". יוסף נפל ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) בקרבות העזים באזור משמר הירדן. בעת מבצע "ברוש" לחיסול ראש הגשר הסורי באזור זה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.