סרוסי, חיים-צורי (ויקטור)

בן שרה חדאד ואברהם, נולד ביום ט' באדר א' תרפ"א (17.2.1921) בטריפולי, בירת לוב. תחילה למד בתלמוד-תורה והמשיך את לימודיו עד שסיים חמש כיתות בבית-ספר איטלקי. בניגוד לרצון הוריו הצטרף לתנועה החלוצית "בן-יהודה" עם היווסדה. היה נער עז-נפש, מתמיד, שואף לפעולות, ידע תמיד להשפיע מרוחו על חבריו ורב היה חלקו במשיכת החוגים המתבוללים לציונות ולחלוציות אשר לה התמסר בכל להט לבו. ביום 20.5.1945 יצא עם חבריו להכשרת "ביכורים" בטריפולי, שהיה ממייסדיה, ועבד בענפי החקלאות השונים. אחרי שבעה חודשי עמל עמדה קבוצתו זו בפני פירוק בגלל התנאים הקשים שהיתה נתונה בהם, אולם בזכות פעילותו של חיים-צורי התארגנה מחדש. ב-4.11.1945 התנפלו עליהם פורעי טריפולי, הרסו ושדדו את פרי עמלם והוא היה בין המגינים אשר עמדו בעוז על נפשם. אחרי הפרעות, אורגנה עליית-הנוער הראשונה מטריפולי, אשר אחרי שבעה חודשים של סכנות-דרך הגיעה לארץ בליל ל"ג בעומר תש"ו. העולים עבדו תחילה בעין הנצי"ב ואחר-כך בשדה אליהו. חיים-צורי היה ספוג רוח התנ"ך. במלחמת-העצמאות ראה מלחמת יהושע בן-נון של ימינו, ובכיבוש באר שבע – חידוש ברית אברהם אבינו עם הארץ. את חלקו במלחמת-העצמאות, אשר אליה נחלץ מיד עם תחילתה, כלוחם בחטיבת "אלכסנדרוני" סיים בקרב העז על עיראק אל-מנשיה. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.