סרויה, שמחה (סימה)

בת מרים ויוסף. נולדה בלוד ביום ח' בחשוון תשל"ד (3.11.1973). בהיותה בת ארבע, העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לבת ים. למדה בבית-הספר היסודי ע"ש יצחק שדה בבת ים והמשיכה ללמוד בבית-הספר התיכון-המקצועי 'אורט מילטון' במגמת אלקטרוניקה ומחשבים. היא סיימה את לימודיה בתעודת בגרות מלאה. לא הניחה לקשיים בלימודים להכריעה, השקיעה מאמצים רבים והצליחה להתמודד עם האתגרים הלימודיים של בית-הספר. היתה חברה בתנועת הצופים, בשבט צופי-הים ביפו. נמנתה עם נבחרת הכדורסל לבנות של בית-ספרה. אהבה ספורט והרבתה להתאמן. יצאה לשל"ת בקיבוץ ארז במסגרת גרעין, שנה לפני גיוסה. בקיבוץ עבדה ברפת. היא התגייסה בדצמבר 1991 והוצבה לשרת בחיל הקשר שם עסקה בביקורת צופרי אזעקה במשך חמישה חודשים. בהערכת המפקדת שלה נקבע שביצעה את משימותיה באופן מקצועי. שמחה נפלה בעת מילוי תפקידה ביום י"ט בכסלו תשנ"ג (14.12.1992) בתאונת-דרכים בדרך תל אביב-לוד והובאה למנוחת-עולם בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותירה הורים, אח ואחות – אילן וקרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה כי שמחה ביצעה את המשימות שהוטלו עליה מעל ומעבר, בצורה אחראית ובחריצות רבה. היתה חביבה מאוד על חברותיה ליחידה ואהודה בקרב כל חיילי היחידה ושימשה דוגמה אישית לכל הסובבים אותה.