סקאל, אלפרד

בן לורה וליאופולד. נולד ביום ט' בחשוון תרע"ב (31.10.1911) בכפר סניטש שליד ברין, צ'כוסלובקיה, בן יחיד להוריו האמידים. בצד לימודיו עסק בספורט והצטיין במיוחד בשחייה. בשנת 1938 עלה לארץ-ישראל. התיישב בתל-מונד ושם עבד בפרדסים ובמכונאות ב-1940 עבר לחיפה, זמן קצר עבד כמכונאי בעכו ותקופת-מה גם היה מחוסר עבודה. הוא ביקש להתגייס לנוטרות, אך נענה בשלילה עקב אזרחותו הזרה. באותה שנה נשא אשה. והיה כדברי אלמנתו שסיפרה עליו אחר מותו, "בעל טוב , בעל אופי נוח, מלא מסירות ואהבת הזולת". חדשיים לאחר נישואיו התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגת ההובלה 462, שבה התקדם מהר וקיבל דרגת סמל. לאחר כמה חדשי שירות בארץ הועבר למצרים ומשם נשלח למדבר המערבי. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) נמצא עם פלוגתו על אניה שהובילה 1200 חיילים מצבאות הברית למלטה. בהתקפה גדולה של אווירוני האויב טבעה האניה תוך דקות ספורות. מאה וארבעים מכלל 300 חיילים יהודים שהיו בה ירדו למצולות, אלפרד ביניהם. השאיר אשה. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.