ספרא, אלכסנדר

בן יצחק ורבקה. נולד ביום י"ח בתשרי תרצ"ה (28.9.1934) בעיר רוסה שבבולגריה. אביו – אחד מראשי התנועה לחינוך עברי וציוני בארצו ומנהל בית-הספר העברי בעירו. באוירת בית לאומי זה בגולה ספג הילד את הכמיהה לארץ כשהשפה העברית היא שפת-אמו. אחרי עלות המשפחה לארץ בשנת 1944 השתקעה ברמת-גן, והילד, שהיה בן עשר אז, נשלח אל בית-דודו בכפר ויתקין כדי להמשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי שם, אך לאחר שנה חזר אל חיק-משפחתו. בקיץ 1946 עקרה המשפחה מרמת-גן והתנחלה בכפר-חיטין, מקום שם נקלט הילד בחברת-הילדים והתבלט בשקדנותו ובחריצותו כתלמיד. אחרי סיימו את לימודיו נשלח יחד עם בני-כיתתו לבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל", בו הצטיין בהישגיו בלימודים ובעבודה והתמחה בכמה ענפים (גידול-צאן, עופות וירקות). לאחר תקופה מסויימת הקימו חבריו גרעין והם קיוו לראותו בתוכם, אך בינתיים סיים את לימודיו ב"מקוה" ומתוך רגש של חובה שבלב חזר להוריו ולמשקם ופעילותו הורגשה שם מייד. מוסיקה היתה אהובה עליו מאד, כי בה ראה את החשוב שבכל מיני בידורים ולא זו בלבד השתתף בחידונים המוסיקליים השבועיים ב"קול ישראל" אלא גם זכה בכמה מתחרויותיהם. כעבור שנה (בדצמבר 1952) גויס לצה"ל – ובסופו של דבר הגיע לדרגת סגן. מתחילה הוצב לחיל-התותחנים, אלא שחיל-האויר קסם לו ולפי בקשתו הועבר אליו. את הקורס סיים בהצלחה ונעשה מדריך באותו בית-ספר שבו למד. אבל משתמה תקופת-שירותו חזר למשק-הוריו למרות הפצרות-מפקדיו. מייד נבחר להנהלת-הכפר, נעשה אחראי לענף-הצאן ואף ריכז את הדרכת-הנוער במקום. בינתיים פרצה מערכת-סיני והוא השתתף בה בקרבות-אויר. עד כה ועד כה החליטו אלכסנדר וחברתו (בת-המשק) להקים לעצמם קן ומשק משלהם ולאחר זמן-מה עברו למושב ניר-בנים – ותודות לחריצות שניהם התחיל משקם לעלות ולשגשג. אף כאן היה פעיל בחיי-המקום ונבחר לוועדת-התרבות: פעיל היה בחוג הדרמטי ובמקהלה וגם אירגן חוג למוסיקה שהתאסף בביתו (והוא עצמו היה מחלל בחליל). אך גם בימים ההם לא נטש את רעיון הטיס וכשהוצא לו לצאת לגאנה לשנתיים כדי לשמש שם כמדריך בבית-הספר לטיס (במסגרת המשלחת של חיל-האויר הישראלי) קיבל את ההצעה ברצון. בראשית 1960 יצא לשם עם משפחתו וקיבל להדרכתו קבוצת-חניכים מבני-המקום. הוא שהצליח להעלות לאויר את הטייס הראשון בטיסת "סולו" בתולדות המדינה הצעירה. חניכיו אהבוהו על התורה שהיקנה להם ועל יחסיו האנושיים אליהם; כן היה מקובל על בני המושבה הישראלית שבמקום. ביום י"א בניסן תש"ך (8.4.1960) נפל בשעת מילוי תפקידו. כעבור ימים מספר הועלה ארונו לארץ עטוף דגל-הלאום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-ויתקין. הניח אשה וילד. קציני חיל-האויר הישראלי בגאנה הוציאו חוברת (באנגלית) על ימי-בראשית של בית-הספר לטיס שם והיא מוקדשת לזכרו (ולזכר הצוער סרקודי שנפל עמו). במלאת שנה לנפלו הופיעה חוברת לזכרו בשם "אלכס"