ספראי, זאב

בן רבקה ומשה, נולד ביום י"א באדר א' תרפ"ז 13.2.1927)) בירושלים. למד בתלמוד-תורה "עץ חיים" וב"ישיבה". לאחר שהחליט ללמוד לימודים כלליים נכנס לבית-הספר המקצועי "עמל" ולמד שם מסגרות מיכנית. בתחילת שנת תש"ה התגייס כחבר "בני עקיבא" לגדנ"ע, לגדוד "מודיעין" שביחידה הדתית. עם סיום לימודיו, בחודש אב תש"ז, התגייס לנוטרות למשמר הנע של גוש עציון, שהתארגן באותו זמן. בשנת תש"ו נעצר על-ידי הבריטים באשמת הדבקת כרוזי "החומה" של ה"הגנה" ושוחרר מחוסר הוכחות, אך נמצא תחת פיקוח הבולשת. כשנודע לשלטונות שהוא משרת בחיל-הנוטרים, הודיעו לו כי בסוף החודש יפוטר. כחצי שעה לפני צאתו בשיירה מירושלים לגוש עציון התייצב לפני מפקדו-לשעבר וביקש שיכין לו תפקיד עם שחרורו מהנוטרות. השיירה שבה יצא לגוש ביום כ"ח בכסלו תש"ח 11.12.1947)) מצאה את הדרך חסומה בקילומטר ה12- מירושלים ומטר יריות ניתך עליה מן ההרים. זאב, שהיה במכונית השנייה, קפץ ממנה ונורה בגבו. בשוכבו בתעלה הוסיף להתגונן, עד שצרור כדורים פגע במצחו והפורעים שהסתערו על הנפגעים דקרוהו בסכינים. נקבר בקבר-אחים בהר-הזיתים. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.