ספקטור, עמיחי

בן שרה ומרדכי, נולד ביום ח' בכסלו תשי"ח (1.1.1958) בירושלים. את לימודיו התחיל בבית-הספר היסודי בשכונת בית-הכרם, שם למד שנה אחת. אחרי כן עברה משפחתו למושב ניר-צבי שליד רמלה, שם המשיך את לימודיו. הוא סיים את בית-הספר היסודי ואת חטיבת-הביניים, עבר לבית-הספר התיכון ברמלה-לוד וסיימו בהצלחה. מילדות אהב עמיחי פעילות ספורטיבית והתמסר לענפי ספורט שונים, בעיקר לכדורסל. הוא אהב לטייל, הכיר את הארץ לאורכה ולרחבה ומסעותיו היו חלק מפעילותו הקבועה. לפני גיוסו לצה"ל רצה עמיחי לשרת בסיירת הצנחנים, אבל הוא נמצא כשיר לשרת כטייס בחיל-האוויר. בינואר 1976 התגייס, עבר אימונים כלליים וקורס קדם-מכין. באוקטובר 1976 הועלה לדרגת רב"ט, התקדם במסלול האימונים, עבר קורס טיס מכין וביוני 1977 הועלה לדרגת סמל. את בית-הספר לטיס סיים בנובמבר 1977 והועלה לדרגת סג"ם. עמיחי שירת כטייס מסוקים. ביולי 1977 סיים את שירותו הסדיר והמשיך בצבא הקבע. מפקדיו ראו בו אחד המוכשרים שבין טייסי המסוקים. חוות-הדעת של מפקדיו עליו היתה: "עמיחי בעל יוזמה, ממלא תפקידו ברמה גבוהה, הוא קצין טוב;" "תרם רבות להעלאת רמת הניווט בטייסת כולה". בשנת 1979 נשא אשה. המשפחה עברה להתגורר בבסיסי חיל-האויר שם בנו תא משפחתי חם מאוד ופתוח לחברים רבים. בנובמבר 1981 הועלה לדרגת סרן. בליל ט"ו בסיוון תשמ"ב (5.6.1982), שעות אחדות לפני שפרצו קרבות מלחמת שלום הגליל, יצא לשטח האויב לחסל עמדות נ"מ של המחבלים ולתקוף כלי-רכב שלהם. הוא פעל בשטח רווי נשק נ"מ של האויב. במהלך תקיפותיו נותק עמו הקשר. מאוחר יותר, כשפרצה המלחמה וכוחותינו חדרו ללבנון, נמצא המסוק מרוסק בפרדס. גופתו נלקחה לביירות על-ידי המחבלים ומאוחר יותר הוחזרה. בן 24 היה בנופלו. עמיחי השאיר אחריו אשה בהריון, הורים ואח. שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סרן עמיחי ספקטור נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל דרום-מזרחית משפך הזהרני. עמיחי היה חובב טיולים ברכב וברגל, הכיר את הארץ כאת כף ידו. הצטיין בניווט והיה בין המצטיינים בכל מערך המסוקים. מילא תפקידו במסירות ובאחריות והיה מקובל ואהוב על הכל". מפקד יחידתו כתב למשפחתו: "שמו של עמי הגיע אלי זמן רב לפני שהגיע לטייסת. סיפרו עליו גדולות ונצורות, על יכולתו בניווט והכרתו את הארץ. מכיוון שכך, עשיתי מאמץ רב להביאו לטייסת, וזה היה רכש אמיתי. זמן קצר לאחר שהגיע לטייסת יצאתי עמו לטיסה כדי להיווכח במו עיני אם נכונה האגדה עליו. למרות קשיי הניווט הוכיח לי עמי שהאגדה – אמת היא… אותה יכולת ניווט מופלאה היתה הדרך לביטוי אהבתו את הארץ, שאותה מימש בכל דרך אפשרית ובכל זמן פנוי, בטיסה, בנסיעה ובהליכה. לא רק בזכות כישוריו המקצועיים התבלט, אלא גם בזכות אופיו הנוח, חביבותו, נכונותו לעזור, טוב מזגו ומאור פניו. על עמי אפשר לסמוך בכל משימה שהוטלה עליו, או שהתנדב ונטל על עצמו. עמי נפל בקרב. בזכותו ובזכות שכמותו ישנים היום ילדי הישובים בצפון הגליל במיטותיהם ולא במקלטים". בעקבות תחקיר שבוצע במהלך 2017 עודכן כי הועלה לדרגת רב סרן.