ספיר, יעקב

איש ירושלים וחבר "הגנה" מסור. בתקופת מאורעות תרפ"א (1921) הצטרף לקבוצת חברי "הגנה" ירושלמיים שנהגו להיכנס לעיר העתיקה מדי פעם כדי לתגבר את כוחות ה"הגנה" במקום. ביום כ"ז בתמוז תרפ"ב (23.7.1922) בעת אימונים בפירוק והרכבה של אקדחים, נפלט כדור מאקדחו של המדריך ופצע קשה את יעקב. הוא הוחש לבית החולים כשהוא ללא הכרה ושם נפטר. חבריו הוציאו את גופתו מבית החולים והוא נקבר בהר הזיתים. מחשש שהמקרה יתגלה על ידי הבריטים והם יפתחו בחקירה, לא הוצב ציון על קברו. סיפר על המקרה חברו לקבוצה גדליה ערמוני: "הבחורים ישבו ופירקו את ה"שטייאר" (סוג של אקדח) ופתאום נפלט כדור. ראש הקבוצה נפצע קל ברגלו, אולם הקלע חזר וניתז ממרצפת האבן ופצע קשה את יעקב ספיר. "ערמוני"! קרא אלי ספיר: "אני פצוע בבטן". מייד יצא רץ לבית החולים. ספיר חלש, לבן כסיד, אינו יכול לעמוד על רגליו. כרכתי את ידי סביב מותניו ונשאתיו לעבר בית החולים. בדרך פגשתי באנגלים. עשיתי עצמי צוחק ומעווה פני בהעוויות משונות לבל ישימו לב שאני נושא את חברי שאינו יכול ללכת, ויהיו סבורים כי כל זה הוא מעשה קונדסות. בבואנו לבית החולים כבר היה נטול הכרה. בלילה לאור פנס נפט, יצאנו להר הזיתים לכרות את קברו בסודיות רבה, כי חששנו שמא יתחילו האנגלים לחקור בעניין. ציון ומצבה לא הועמדו על קברו…" זכרו של יעקב הועלה ב"ספר תולדות ההגנה" ובספר "ההגנה בירושלים".