ספיר, יוסף

בן טוביה. נולד בשנת תרע"ו (1916) במצפה שבגליל התחתון, דור שני למייסדי המושבה. בגיל שבע התייתם מאביו ואמו נשארה מטופלת בשישה ילדים קטנים. בהיותו בן שתים-עשרה יצא לעבודה כדי לסייע בפרנסת המשפחה הגדולה. במושבתו עבד בחריצות ובמסירות. ואף השכיר עצמו לעבודות חוץ במגדל, טבריה ודגניה. גם עסק הרבה בשמירה ונודע כצעיר עשוי ללא חת. בימי מאורעות הדמים של 1936 התגייס כנוטר להגנה על מצפה וכעבור שנה התחיל לשמור ב"יער-צבי" של חברת פיק"א ומטרתו לחסוך כסף כדי לעבור להתיישבות, משאת נפשו. יוסף היה צעיר נאה למראה, גבה קומה וחסון. ידידיו הערביים הזהירוהו כי כנופיה אורבת לצעדיו ולכן דרש מפיק"א לצרף אליו שומר נוסף אך ללא הועיל. למרות הסכנה יצא כל בוקר, חמוש ורכוב על סוסתו האצילה, לשמירה. "אני נזהר", הרגיע את קרוביו אבל זהירותו לא עמדה לו. בי"ב בסיוון תרצ"ח (11.6.1938) נרצח ביער פיק"א בידי פורעים שהמתינו לו במארב. הוא הובא למנוחות במצפה. בדברי הספד מפי חבר מכפר תבור הובטח בין השאר: "אנחנו הגליליים, חבריך לשמירה לא נירתע אחור!" יוסף הניח אם אחים ואחיות. זכרו הונצח בספר "חמישים שנות ההתיישבות בגליל התחתון". בעתון "דבר" פורסמה רשימה על דרך חייו ודמותו.