ספונוב, משה (מרקו)

בן רחל ויצחק, נולד ביום ה' בסיוון תרפ"ה (28.5.1925) בתל-אביב. במשפחתו, משפחת עמלים, ובשכונתו, שכונת מחלול אשר על שפת ימה של תל-אביב, עברו ימי ילדותו ונעוריו. הוא למד בבית-החינוך לילדי העובדים ונתגלה מילדותו כנער רב כשרונות, בעל המצאות ורגש וחביב על חבריו ועל כל מיודעיו. היה ספורטאי מעולה, שחיין, ודייג. הוא נאלץ להפסיק את לימודיו ולהתחיל לעבוד, כדי לתמוך במשפחתו הדחוקה מבחינה כלכלית, אף-על-פי שנטה לכתיבה ספרותית וחלם עליה עד יומו האחרון. בגיל צעיר ביותר התגייס לצבא הבריטי, תחילה כנהג ואחר-כך כחייל בבריגדה היהודית, בפלוגת חיל-המהנדסים שלה. באירופה השתתף בהצלת אחים נידחים, בהברחתם ובהעלאתם ארצה. בשובו לארץ חזר לעבודה, לאחר תקופה של חוסר עבודה, והיה חבר מסור ב"הגנה". עם פרוץ מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נמצא משה בקו הראשון, בין מגיני שכונות הספר. לאחר תקופה של קרבות קשים עבר לפעולת "נחשון", השתתף בקרבות הקסטל, בקרבות השיירות ואחר-כך הועבר לחיל-ההנדסה כחבלן. מטעם חיל-ההנדסה צורף לחטיבת "גבעתי" ועימה השתתף בקרבות מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב. לאחר מיגור הזרוע הצפונית-מערבית של הצבא המצרי נהרג משה בעלותו על מוקש בין יבנה לאשדוד, ביום י"ז בחשוון תש"ט (19.11.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק.