סעידיאן, מרדכי

בן ציונה ויוחנן, נולד ביום ז' בשבט תשי"ט (16.1.1959) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי לבנים "שילה" בירושלים, המשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי בכפר-חב"ד, ואחרי כן עבר לפנימייה "יד בנימין" שליד נתניה. מרדכי לא הסתגל למסגרת ולפני שהשלים את לימודיו בפנימייה חזר לירושלים ולמד בישיבת "אור-החיים". בהיותו בן 13 נפגע בתאונת-דרכים קשה שהגבילה את בריאותו ואת כושרו הגופני. בתקופת לימודיו בישיבה החל להתעניין בכתבי-יד עתיקים של רבנים וטיפל באוסף נדיר שרכש. בדצמבר 1977 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-החימוש כאפסנאי. הוא עבר קורסים ובספטמבר 1979 עלה לדרגת רב"ט. אחרי שהשתחרר משירות החובה חזר לישיבה ולתחביבו, העיסוק בכתבי-יד עתיקים. בדצמבר 1982 גויס לשירות מילואים בלבנון והוצב בסדנה ליד מרג'-עיון. ביום כ"ד בכסלו תשמ"ג (10.12.1982), בהיותו בתפקיד בסדנה, פגעה בו משאית צבאית והוא נדרס למוות. בן 24 היה במותו. מרדכי הובא למנוחות בחלקה הצבאית על הר-הזיתים בירושלים. הוא השאיר אחריו הורים, חמישה אחים וארבע אחיות. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "עם מותו של יקירכם אבד לכם בן אוהב, מסור ונאמן להורים, לאחיו ולמשפחתו. לנו אבד חבר וחייל, אשר שימש דוגמה ומופת לשאר חיילי היחידה". על שמו הוקמה קרן לגמילות-חסדים ועמותה בשם "נתיבות מרדכי", ששמה לה למטרה להוציא לאור את כתבי היד העתיקים מעזבונו