סעדון, אילן
בן ג'ילברט ושמואל. נולד באשקלון ביום ו' בכסלו תשל"א (4.12.1970). בן הזקונים במשפחה בת עשרה ילדים. אילן גדל והתחנך באשקלון. למד בבית-הספר היסודי 'ישורון' ובבית-הספר התיכון על שם יגאל אלון. ילד ביישן ושקט שתמיד מוקף בחברים ונמנע ממריבות וקטטות. את שעותיו הפנויות בילה בטיולים ובמשחקי כדורגל. עם חבריו הקים נבחרת שכונתית בכדורגל ומדי שבוע נהגו לשחק כנגד קבוצות שונות. עם חלוף השנים הפך אילן לעלם חמודות. במקביל לשקידתו על לימודיו, נהנה מבילויים תכופים בים, בשחיה ובמשחק מטקות על החוף. בשנת 1985, בהיותו בן חמש עשרה, נפטר אביו ממחלה קשה ואילן, בן הזקונים, נותר לבדו עם אמו לאחר שאחיותיו ואחיו הבוגרים נישאו ועזבו את הבית. לאימו היה בן אוהב, נאמן ומסור מאוד, דאג לכל מחסורה, סייע לה כפי יכולתו וביקש לשרת בסמוך לבית כדי שיוכל להמשיך ולעזור לה גם במהלך שירותו. בשלהי דצמבר 1988 גויס אילן לשירות חובה בצה"ל ובתום הטירונות הוצב כנהג הובלה בחיל השריון. היה חייל טוב, שקט וממושמע שעשה עבודתו נאמנה והיה אהוד על מפקדיו וחבריו. ביום כ"ט בניסן תשמ"ט (3.5.1989), בצומת מסמיה, עת עשה דרכו מיחידתו אל ביתו באשקלון לחופשה מאושרת, נחטף אילן כשעלה לרכב סובארו נהוג בידי חוליית מחבלים של ארגון ה'חמאס' שהתחזו ליהודים חובשי כיפה. בין צומת הודיה לצומת גבעתי ירו בו למוות, הטמינו את גופתו באתר פסולת באיזור פלמחים ונמלטו לרצועת עזה. בחיפושים שנערכו אחריו, נתגלתה כעבור יומיים מכונית הסובארו הגנובה ובה כתמי דם. עוצר הוטל על רצועת עזה והשיח יאסין נעצר ובחקירתו טען כי אין בידיו מידע על מקום קבורתו של אילן. לאחר חודשיים הופסקו החיפושים וב- 22.10.1990 הוכרז אילן כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. כשישה חודשים לאחר הרצח הציג ארגון ה'חמאס' בביירות את תעודת החוגר של אילן ובספטמבר 1991 הודיע דובר הארגון, הודעת כזב, כי אילן מוחזק בידיהם והביע רצון להשתלב בעסקת חילופי שבויים. במרס 1996, לאחר שבע שנות חקירה עקרות, במהלכן נפגשו אימו ואחותו של אילן עם השיח יאסין בנסיון להוציא מידיו פיסת מידע על מקום קבורתו של אילן, חלה תפנית. בחקירת פעיל בכיר של ה'חמאס' נתגלו פרטים שהצביעו על מקום הטמנת גופתו של אילן באיזור פלמחים, מקום בו החלו עבודות לסלילת כביש חדש. הכביש פורק ובחפירות שנערכו נתגלו בצהרי ה- 11.8.1996 שרידי גופתו. ביום כ"ז באב תשנ"ו (12.8.1996) הובא אילן למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין באשקלון. בן שמונה עשרה היה במותו. הותיר אחריו אם, שבע אחיות – מונט, רוזט, קלודין, נורית, אריאלה, ירדנה וזהבה ושני אחים – צ'ארלי ושמעון. אילן הועלה לדרגת רב"ט לאחר מציאת גופתו. מתוך דברים שכתבה אחייניתו, יפית: "אילן, לפני שבע וחצי שנים נחטפת מאיתנו, אך התקווה שתחזור תמיד היתה בליבנו. חשבנו אולי נפצעת או שמא מהרוצחים ברחת. ואתה לא שבת וכל סימן חיים לא נתת…"
