סעדה, דוד (פרנק)
בן אלברט וקוקה. נולד ביום כ"ו בכסלו תש"ד (23.12.1943) בטוניס. בהגיעו לגיל-הלימודים למד בבית-הספר הצרפתי ודויד לא היה קשור לדת אף-על-פי שהוריו טיפחו בו את רגשי-היהדות. בבית-ספר זה נשאר עד גיל י"ח, אחרי סיימו את הלימודים התיכוניים בהצלחה. באותו זמן נתפרסם חוק בטוניס אשר חייב כל מי שעומד בבחינות-הבגרות להישאר במקום כדי ללמוד בבתי- ספר ערביים. אבל הוא דחה את מבחני-הבגרות כדי "להימלט" מן החוק שיצא; רצונו היה עז לעלות לארץ ולכן ביקש דרך שלא להישאר בטוניס. בשנת 1962 עלה לארץ ושהה כשמונה חדשים בקבוצת דברת. שם למד את השפה העברית. מיום-גיוסו לצה"ל בפברואר 1963 הוא שירת בחיל ההנדסה הקרבית. מאז השתחרר מן הצבא התגורר עם הוריו בבאר-שבע והיה בין מייסדי מועדון- נוער שחבריו ברובם היו משוחררי צה"ל. מטרת המועדון הזה היתה להרחיב את ידיעות חבריו בכל שטח תרבותי – כגון: תיאטרון (המועדון הציג כמה הצגות שדויד ביים אותם); ספרות, תערוכת חפצים ובגדים מצפון אפריקה; כן ניתנו מטעם המועדון שיעורי-עזר לילדים מחוסרי-אמצעים. מוסד זה של המועדון הביא תועלת מרובה לתושבי באר-שבע במיוחד. את פרנסתו מצא בהדרכת נוער של באר-שבע בתוך הקיטנה. אחרי שחרורו נקרא למילואים מדי פעם ולפני היקראו לדגל בפעם האחרונה התכונן עם חבריו להקים מועדון חדש, אלא שלא זכה לכך, כי ביום ט' בסיון תשכ"ז (17.6.1967) נפל דויד במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע. בירחון העירייה ("כאן באר-שבע"), במדור "כבוד לנופלים – תנחומים למשפחות", הועלה זכרו.
