סעדה, אלן-אלי

אלן (אלי), בן חנה (אנט) ומוריס, נולד ביום י"ד בכסלו תשי"ד (21.11.1953) בטוניס שבטוניסיה. תחילה למד בבית-ספר יסודי צרפתי בטוניס. לאחר שהמשפחה עלתה לארץ בשנת תשכ"ה וקבעה את מושבה ברמלה המשיך ולמד בבית-הספר התיכון "ימין אורד" שבחוף הכרמל. כשהתגורר בטוניס היה חבר בתנועת הצופים המקומית, ולאחר שעלה ארצה הצטרף לתנועת הנוער "בני עקיבא". אלן היה ילד יפה ושובב גדול, אך טוב לב מאוד; הוא אהב את משפחתו ועל אף שובבותו הצטיין בלימודיו. מאחר שהתחנך בבית מסורתי, נהג מגיל צעיר לקיים את המצוות בקפדנות. אם כי היה ביישן במקצת, ידע לרכז סביבו את חבריו הרבים אשר אהבוהו מאוד. אהבה גדולה אהב את העיר ירושלים, שהתגורר בה תקופה קצרה עם עלותו לארץ. הוא נהג לטייל בחוצותיה ולהתענג על קסמיה. בבית-הספר התיכון השתלם במגמה הריאלית, התחבב מאוד על מוריו ועל חבריו והצליח גם בלימודים וגם בחיי החברה. חבריו מעידים עליו שבטוב לבו הגדול, הצליח תמיד למנוע סכסוכים, ויכוחים ומריבות. הוא שאף ליצור סביבו חברה מגובשת. אלן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1972. מאהבתו הגדולה לארץ, רצה לתרום לצה"ל ככל יכולתו, ודרש לשרת ביחידה קרבית. הוא התנדב לחיל התותחנים והיה גאה מאוד ביחידתו. את האימונים הקשים עשה למופת, ומפקדיו העידו עליו שהיה חייל מצטיין. במסגרת שירותו עבר קורס תותחן 155 מ"מ, ושאיפתו הגדולה הייתה להגיע בבוא היום לקורס קצינים. את שאיפתו זו לא הספיק להגשים. במלחמת יום הכיפורים שירת אלן כתותחן ברמת הגולן. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) הותקפה סוללת התותחים שלו על-ידי טנקים של האויב. התומ"ת שלו נפגע פגיעה ישירה, וכל אנשי הצוות נפגעו. בין יתר אנשי הצוות נפל גם אלי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אלי נלחם בחירוף נפש ובמסירות. במשך שירותו השתלב בהצלחה בחיי הסוללה, והיה אהוד על חבריו ועל מפקדיו;" כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "אלן היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".