סנפיר (שנפר), ראובן

בן שמואל וטובה. נולד ביום ז' בתמוז תש"ו (6.7.1946) בוינה, בירת אוסטריה. בשנת 1949 עלתה המשפחה לארץ. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "הבונים" בקרית-ביאליק. שם גילה מסירות ללימודים, נהג בסדר ובניקיון והתייחס ברצינות לצבירת ידע – ותכונות אלו הראו כי לגדולות נועד. לאחר-מכן המשיך ללמוד בבית-הספר לקציני-ים בעכו וסיים שם את לימודיו. בהיותו תלמיד שם עבר קורס שיפוט בכדורסל במסגרת "הפועל". בתקופת בית-הספר לקציני-ים היה משחק בכדורגל. בשנת- הלימודים האחרונה, אחרי שחזר מהפלגתו לקנדה (בשנת 1963), הפך להיות המשיט של בית-הספר ואחראי למשמעת במוסד כולו. באוקטובר 1964 גויס לצה"ל ושירת בחיל-הים. אהב לצייר צוללות ובדרך זו ביטא את אהבתו לכלי-שיט זה. עם גיוסו לצה"ל נשלח לקורס חובלים ובסיימו אותו החל לשרת באח"י "אילת" עד שנשלח בשנת 1966 לאנגליה לקורס השתלמות בצוללות. הגיע לדרגת סגן והיה קצין ניווט מוכשר וזריז ולאחר-מכן עבר לשירות בצוללות. הוא הוסמך כצוללן בדצמבר 1967 כדי להצטרף לצוות "לוויתן", אך כשעמדה לפניו האפשרות להתקדם בתפקיד במסגרת צוות "דקר" שמח להזדמנות זו לקבל תפקיד קשה ואחראי כזה. צעד זה היה אפייני לו – שלא להתחמק מתפקיד הדורש אחריות. הרגשת-החובה היתה מלווה אצלו ברצון וכל משימה היה ממלא מתוך הכרת חשיבותה בדייקנות מרובה. כאשר הצוללת "דקר" היתה בדרכה הביתה ונמצאה בנתיב-הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק עמה הקשר ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה, כי תאריך פטירתו של ראובן, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שראובן נמנה עם חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'" הובאה תמונתו. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.