סננס, גלית

בת מזל ועמרם. נולדה ביום כ"ט באב תשל"ד (17.8.1974), בקרית שמונה. בת שלישית למשפחה בת חמישה ילדים. בילדותה, משכה גלית את תשומת הלב ביופיה, בשערותיה המתולתלות, בעיניה הגדולות ובחיוכה המתוק, ממיס הלבבות. את לימודיה החלה בבית-הספר היסודי על שם קורצ'אק, והמשיכה במגמת ספרות ב"מרכז הנוער", מוסד של עליית הנוער בקרית שמונה. בקיץ של 1991 נבחרה לייצג את בית-ספרה במשלחת נוער שיצאה מקרית שמונה לעיר התאומה ננסי שבצרפת. גלית הרבתה בהתעמלות ובריקוד, אהבה טבע ונוף וטיפסה על ההרים סביב עיר הולדתה. היה לה חוש הומור, ידעה לצחוק ולהצחיק, ועם זאת היתה ביישנית, צנועה, לא הבליטה את עצמה ולא התפארה במעשיה או בכישוריה. היא הקרינה חום ואהבה ותמיד נטתה להזדהות עם סבלו של הזולת ולנסות לעזור. מקצועות הקוסמטיקה והספרות קסמו לה והיא ראתה את עתידה במקצועות אלה. התגוררה תקופה ארוכה בבית סבתה האהובה וטיפלה בה במסירות. באמצע דצמבר 1992 גויסה גלית לצה"ל והוצבה לשרת כפקידה בחיל החימוש בפיקוד צפון. המפקדת שלה ציינה אותה כחיילת אחראית ויעילה. במהלך שירותה הועלתה לדרגת רב"ט. בראשית מאי 1994 קיבלה חופשת סוף שבוע ממושכת, לרגל אירוע משפחתי שהתקיים בתל אביב. ביום שישי, כ"ה באייר תשנ"ד (6.5.1994), נפלה גלית בעת מילוי תפקידה, במהלך תאונת דרכים, בה נהרג גם חברה שנהג ברכב. בת עשרים היתה במותה. גלית הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית שמונה. השאירה אחריה הורים, שתי אחיות – טלי ומוריה, ושני אחים – צחי ונתנאל. לאחר מותה הועלתה לדרגת סמל. הרמטכ"ל אהוד ברק כתב במכתב תנחומים למשפחה: "גלית תוארה על ידי מפקדיה כחיילת צנועה, צייתנית ומוכשרת. היא ביצעה את תפקידה על הצד הטוב ביותר והתנדבה לכל משימה". מפקדה כתב למשפחתה: "תקופה ארוכה שירתה גלית ביחידתנו. בפרק זמן זה למדנו להכיר חיילת צעירה, מוכשרת, חברה אמיתית, מתנדבת לכל משימה ומושיטה עזרה בכל עת לכל פונה". משפחתה הנציחה את זכרה בתרומת ספרי קודש לבית הכנסת "אור גנוז" במירון.