סנדלר, יחזקאל (חזקל’ה)
בן חיה וחנוך, נולד ביום א' באלול תר"ץ (25.8.1930) במטולה. אחרי שסיים בהצטיינות את בית-הספר היסודי (בפיקוח "המזרחי") במושבתו, למד שלוש שנים חרטות ומסגרות בבית- הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. בזוכרו שהוריו ושבעת אחיו (שכולם שירתו בצה"ל במלחמת-העצמאות) ואחותו עובדים קשה במשק, כדי שהוא יוכל ללמוד בעיר, התמסר ללימודים בכל הרצינות, ובשהותו בימי חופשתו בבית, למרות היותו עמוס חובות לימודים והכנות, נטה שכם לכל עבודה במשק. בחיפה היה חניך ואחר-כך מדריך בגדוד "ניר" שבשבט הצופים ביל"ו, היה הרוח החיה בגדוד הצופים ונקרא בכינוי-החיבה "יחזקאל'ה החייכן". אחרי שסיים קורס איתות בהצטיינות הדריך איתות בגדנ"ע. יחזקאל הצטיין בעבודה בבית-הספר ואצל נפח ובחג"ם. בגדנ"ע הפליא בבקיאותו בכלים השונים ובזריזותו ומסירותו במילוי תפקידים במסגרת פעולות המאבק וההעפלה וגרימת הפרעות לחיילים הבריטים שומרי העוצר, שהוטל לעתים תכופות על חיפה העברית. אם כי היה בן משק, עמד לצאת להכשרה עם גרעין של הצופים אך משהורגשו באוויר, עם הציפייה להכרעת עצרת האו"ם, אותות הסערה הגדולה המתקרבת, נשאר עם חבריו בעיר ואחרי חיפושים מרובים מצא לו עבודה כחרט. אחרי זמן מועט פרצה מלחמת-העצמאות והוא התייצב לשירות בחי"ש, בחטיבת כרמלי". שמר בעמדות בעיר התחתית והתאמן לקראת הבאות. הוא נשלח לקורס מ"כים קרבי ואחר-כך הצטיין באימון מגויסים צעירים ואף קשישים ממנו, שכבר שירתו בצבאות שונים. הוא הועלה לתפקיד מ"מ ואחרי קורס נוסף הוסמך לדרגה זו, אך היתרונות המעטים, הכרוכים בדרגה, היו למורת-רוחו. מפעם לפעם היה מגיע לביקור אצל הוריו כדי להרגיעם. חלק ניכר מגרעינו הועבר לדרום והוא הושאר בתפקידי אימון והדרכה, משום שהצליח בהם מאוד ונתחבב על חניכיו ומפקדיו. הוא הפציר רבות במפקדיו שישלחו גם אותו לחזית כי הישיבה בעורף, במחנות האימונים, העיקה על מצפונו. לאחד מחבריו, שהועבר לחזית הדרום, כתב: "אני רק שואל, אם משאירים אותנו בשביל מצעד הניצחון, שמא חוששים שלא יישארו חיילים אחרים?" אחרי השתלמות במקצועות מיוחדים ושירות בהדרכת מפקדים נשלח סוף-סוף לחזית. השתתף בקרבות רבים במערכות ג'נין, חיפה, עכו ועוד, בתפקיד מ"מ בגדודו. באחרונה השתתף בניסיון לכבוש את תרשיחא. בשעת הנסיגה פקד על כיתת החיפוי, ניגש לעזור למקלען שנפגע, ואז נפצע גם הוא באגן הירכיים, ובמצב זה הוסיף לתת פקודות. ואף בדרך, כשהובל אל רופא בנהריה, היתה דאגתו נתונה לשלום חבריו. כעבור שעות מספר מת שם בשעת ניתוח, ביום י"ב בתמוז תש"ח (19.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.
