סמסון, חנן

בן אויגן ואנה. נולד ביום י"ג בניסן תרצ"ב (19.4.1932) בברסלאו שבגרמניה. כאשר היה בן שנה ומחצה עלו הוריו אתו לארץ. חנן גדל בקרית-ביאליק והצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בקרית- חיים. הוא היה פעיל בתנועת-הנוער שם וסיים את לימודיו בבית- הספר היסודי בקרית-מוצקין. בגיל ארבע-עשרה יצא לקיבוץ מזרע ללמוד במוסד החינוכי שבו, שם עסק בספורט (בכדורסל). הוא היה פעיל בחברה ומצא עניין בחקלאות. בשנים הראשונות, בהיותו במזרע, עבד בגן-הירק. שם התבלט כיוזם וכמנהיג ותמיד היה בין הראשונים לכל מעשה – עד יומו האחרון. לצה"ל גויס בספטמבר 1951 והיה מדריך ספורט בחיל-האויר וכאשר נוסדה היחידה המיוחדת של הצנחנים התנדב להצטרף אליה עד להתפרקותה והקמת חטיבת הצנחנים. השתתף במערכת-סיני. לאחר שחרורו מן הצבא נשתלב עד מהרה בנעשה בבית ותפש מקום מרכזי בפיתוח המשק בכלל ובענפי- השדה בפרט. הוא עבר קורס של רכזי-משק ובהצלחה מרובה מילא את התפקיד. כמה שנים לאחר-מכן נדרש לעזוב את החקלאות, אשר לה היה קשור מאד ועבר לתעשייה בקיבוץ. הוא עבר משבר קשה במעבר זה אך כנפיים חדשות צמחו לו בשטח התעשייה. אהוב ונערץ היה על הכל גם כאדם וגם כחבר. בכל שטחי-החיים של הקיבוץ, הן במשק והן בחברה, היתה השפעתו מכרעת. לאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא מדי פעם למילואים ועבר קורס קצינים. בשעת שירותו הצבאי הגיע לדרגת רב-סרן. מצוין היה ואהוב על פקודיו ומפקדיו. במלחמת ששת הימים היה חנן מ"פ מפקדה (תפקיד שקיבל עקב פציעה ברגלו, שלא איפשרה לו לצנוח במשך תקופה מסויימת), אך הצטרף אל הכוח שעמד לפרוץ אל העיר העתיקה. בתחילה הפריצה נפגעה פלוגתו בהפגזה קשה וחנן גילה תושייה בלתי-רגילה בחילוץ הפצועים ובאירגון הכוח להמשך-הקרב. פקודיו ראו בו מפקד מוכשר ואדם נערץ. לשירות מילואים פעיל יצא בפברואר 1969 וזה צריך היה להימשך עד יום 1.4.1969. מוטה גור סיפר באזכרה שנערכה ב"שבעה" לנפלו, על העבודה המרובה שחנן עשה בעיר העתיקה בשעת כיבוש ירושלים – בעזרה ראשונה לנפגעים בפינוי ההרוגים, באירגון כוח לוחם מבין הנותרים – והכל בשקט גמור, במנוחה ובשיקול-דעת. אך בעיצומו של שירות-המילואים הפעיל, ביום כ"א באדר תשכ"ט (11.3.1969), נפל חנן בשעת מירדף אחרי חבלנים. הניח אשה ושלוש בנות, שהצעירה בהן כבת שנה ורבע. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות במזרע. מוטה גור הוסיף וסיפר כי כאשר חנן בא לפני נפלו ואמר שהוא רוצה להשתתף במירדף, איש לא יכול היה להגיד לו: "אינך יוצא!" כי חנן לא היה ילד ורגיל היה לצאת למירדפים מאז 1954. "אי אפשר להגיד ללוחם כזה: 'אתה יוצא' או 'אינך יוצא'. זה מעבר לסמכות של משמעת, מעבר לסמכות של נוהל. ובעניין כזה לא היה מקום להתווכח אתו, שכן לא מ"פ רגיל היה חנן כי אם צנחן – ולוחם וותיק – ומפקד וותיק. באלף קרבות שהוא השתתף – הצליח, אך בקרב הזה נפל!" ב"שבעה" לנפלו הופיע העלון "דפי מזרע" שהוקדש לזכרו.