סמו, רמי

רמי, בן מתי וגבריאל, נולד ביום ז' באב תש"ז (24.7.1947) בבולגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1948. הוא למד בבית-הספר היסודי "הר-נבו" ובבית-הספר התיכון "אליאנס", והמשיך בלימודיו באוניברסיטת תל-אביב, בפקולטה למשפטים. לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים התעתד להתחיל בתקופת ההתמחות שלו. בילדותו היה רמי קטן-גוף וחולני, אך כשגדל מעט התאושש והבריא. הוא היה תלמיד מצטיין ואף קיבל פרסים על הצטיינותו. בנערותו נמנה עם חניכי תנועת "השומר הצעיר", היה חובב ספורט ונלהב מאוד למשחקי הכדורגל והכדורסל. רמי גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1965 והתנדב לנח"ל המוצנח, במסגרת גרעין "נירים". לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים חי"ר. מאחר שעשה חיל בתפקידיו נשלח במהלך שירותו לקורס קציני חי"ר. עוד השתלם בקורס לקציני מודיעין בסיסי ובקורס מפקדי פלוגות שריון. הוא היה קצין יעיל מאוד, אחראי, ממושמע ומקובל על פקודיו. מפקדיו כתבו עליו בחוות-דעת תקופתית: "הוא בעל כושר ורצון ללמוד ולהגיע להישגים. הוא בעל תושייה ויזמה, שאפתן, דינמי, בעל מרץ ונכונות לעבודה בצורה לא-רגילה. יש לו כושר הסברה והדרכה, הוא משמש דוגמה אישית לחייליו בכל הנושאים הצבאיים ומעדיף את התחום המבצעי על פני התחום המנהלי". עד ששוחרר מהשירות הסדיר שימש רמי בתפקידי סגן מפקד גדוד, קצין מבצעים וקצין מודיעין, ושירת כשנה בצבא הקבע. על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששוחרר הוצב ביחידת מילואים וכפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. כשהתעתד ללמוד באוניברסיטה החל לחסוך כסף למימון לימודיו. לשם כך עבד כמדריך בבית-הספר לילדים יתומים, כמאבטח ומפקד תורן בנמל התעופה על-שם בן-גוריון בלוד, וכקצין ביטחון בשגרירות ישראל בלונדון. בכל מקום שעבד שם נתחבב מאוד על הממונים עליו ועל ידידיו, בשל טוב-לבו, נכונותו לסייע לזולת, נימוסיו הטובים ואדיבותו. הכל הכירוהו כאדם רציני ומבריק, ויחד עם זאת בעל חוש הומור ומשעשע. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן, שם השתתף בקרבות לבלימת התקפות הסורים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ונהרג באש האויב כשנסע בזחל"ם המפקדה ליד חושנייה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם ז"ל שירת ביחידת שריון, לאחר שהכשיר עצמו לתפקיד מרכזי במפקדת היחידה. אופן מילוי תפקידו באימונים ובמלחמה, תוך מסירות ואחריות ללא גבול, חיבב אותו על חבריו. את תפקידו ביחידה מילא בכל עת שנקרא, גם אם נעשה הדבר בטלפון, ללא התראה".