סמוק, גד
גד, בן פרידה והינריך (חיים), נולד ביום י"ז בניסן תש"ב (4.4.1942), בליטמריץ שבצ'כוסלובקיה. כניצול השואה עלה ארצה לבדו בשנת תשט"ו (1956). הוא החל את לימודיו בעיר הולדתו ובארץ למד תחילה בבית-הספר התיכון-חקלאי בכפר הנוער בן-שמן. אחרי-כן המשיך ולמד בבית-הספר התיכון-חקלאי בכפר-הירוק. כמו כן למד במכון "וינגייט" לחינוך גופני ועם סיימו את לימודיו הוסמך כמורה לחינוך גופני. בד בבד עם פעולתו הספורטיבית זכה בתואר אלוף קרב 10 לבוגרים במסגרת כינוס הפועל. גד גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1962. הוא קשר את עתידו בשירות בצה"ל והתנדב לשרת כטייס בחיל האוויר. בשנת 1964 סיים בהצלחה את קורס הטיס והוענקה לו דרגת סגן-משנה. לאחר סיום הקורס הוצב לטייסת מטוסי קרב, בשנת 1965 הועלה לדרגת סגן ובשנת 1966 נשלח לקורס מדריכי טיסה, ואחרי-כן שירת כמדריך טיס בבסיס ההדרכה של חיל האוויר ובבית-הספר הטכני של החיל. הוא השתתף בפעולות מבצעיות של חיל האוויר במלחמת ששת הימים. בשנת 1968 הועלה לדרגת סרן והועבר לשרת בטייסת מטוסי קרב, שמילא בה תפקידים של קצין-מבצעים, מפקד גף וסגן מפקד טייסת. בשנת 1972 הועלה לדרגת רב-סרן. גד הוערך על-ידי מפקדיו כטייס מעולה וכמפקד בעל נחישות ויכולת נדירה. הוא היה מסור לתפקידו והצטיין בכושר מנהיגות ופיקוד. בעיקר התבלט בכך כאשר היה סגן מפקד טייסת, תפקיד שדרש כושר ארגוני ויכולת פיקוד, לרבות כישורים מקצועיים. מפקדיו ציינו את חריצותו ואת שקדנותו וצפו לו עתיד מזהיר במסגרת חיל האוויר. בשנת 1964 נשא לאישה את חברתו אורה ויחד הקימו את ביתם בו נולדו ברבות הימים שתי בנותיהם. בשנת 1973 נשלח גד מטעם חיל האוויר לקורס טייסי-ניסוי בארצות-הברית. קורס זה נחשב קשה ביותר גם שם, וכבר מתחילתו הצטיין גד בכושר הטיסה שלו. בהמשך הקורס היו הישגיו של גד כה מצוינים, עד שנוצר פער עצום בינו לבין יתר משתתפי הקורס. בזכות הישגיו אלה הוענק לו פרס החניך המצטיין, הנמצא עד היום בביתו. הוא זכה לכבוד ולהערכה שהוציאו לו מוניטין בקורס והוסיפו להאדרת שמם של חיל האוויר ושל מדינת ישראל. שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים חזר עם משפחתו ארצה ועד מהרה חזר לכושר מבצעי מלא, למרות שתקופה ארוכה לא טס טיסות מבצעיות. במלחמת יום הכיפורים השתתף בפעילות המבצעית של חיל האוויר בחזית הצפון ובחזית הדרום. בגיחה מעל אזור סואץ ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע מטוסו של גד. הוא הצליח לצנוח אך נהרג בהגיעו ארצה. גופתו לא נמצאה עד היום. מצבת זיכרון הוקמה לזכרו בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה ושתי בנות. ביום ל' בסיון תשל"ז (16.6.1977) העניק הרמטכ"ל, רב-אלוף מרדכי גור, ציור לשבח לאחר המוות לרב-סרן גד סמוק, על גילוי אומץ לב, קור רוח וכושר ביצוע מעולה במלחמת יום הכיפורים. תעודת הציון ניתנה לרעייתו ולשתי בנותיו של גד בלשכת הרמטכ"ל. בתארו את המעשה אמר הרמטכ"ל: "ביום 7 באוקטובר 1973, בעת תקיפת סוללות טילים בסוריה, נפגע מטוסו של רס"ן גד סמוק ז"ל מפגיעת טילי נ"מ. כתוצאה מן הפגיעה הועף הנווט מן המטוס החוצה. רב-סרן גד סמוק ז"ל, שלא הבחין בחסרונו של הנווט, כנראה בגלל הרעשים במטוס בעקבת הפגיעה, המשיך בטיסה חזרה לבסיסו. בעת הנחיתה, כאשר המטוס פגוע קשה, הקשר אינו פועל והגלגלים בוערים, הבחין לפתע, כי מטוס שנחת לפניו נבלם על-ידי הכבל, והוא חונה באמצע המסלול. רב-סרן סמוק ז"ל הצליח לבצע תמרון יוצא-דופן על-מנת שלא לפגוע במטוס שנחת לפניו והפנה את מטוסו לצד המסלול. בכך מנע היפגעות שני המטוסים ופגיעה באנשי הצוות, שהיו ליד המטוס החונה. רב-סרן גד סמוק ז"ל המשיך בלחימה, וביום 17 באוקטובר 1973, בגיחה באזור תעלת סואץ, נפגע מטוסו. הוא צנח, אך בהגיעו לקרקע נפגע ונהרג. במעשיו אלה גילה רב-סרן גד סמוק ז"ל אומץ-לב, קור-רוח וכושר ביצוע מעולה". החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
