סמוטריץ, יצחק (סמיטי)
בן שרה ויעקב, נולד ביום י"ב באב תרפ"ה (2.8.1925) בתל-אביב. אחרי סיום בית-הספר היסודי למד חרטות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. בתקופת לימודיו היה חבר בתנועת "הנוער העובד". ההליכה להכשרה היתה נוחה ושקטה מדי בעיניו והוא בחר לשרת בפלמ"ח ואחר-כך בפלי"ם. במסירות לוהטת ואומץ-לב ביצע בתקופות המרי משימות נועזות ב"תנועת המרי" שבה היו שותפות שלוש המחתרות – ה"הגנה", האצ"ל והלח"י – פיצוץ מסילות-ברזל וגשרים, העלאת מעפילים מהאוניות, פריצה למחנה הבריטי בכפר ויתקין ועוד. בוויכוחים על נושאים עקרוניים היה קיצוני בעמידה על האמת שלו, בלי משוא-פנים, ובחיי החברה היה קיצוני בנכונות לבוא לעזרת הזולת. היה חובב ספורט יבשתי וימי ומוסיקה. בראשית מלחמת-העצמאות עבר מה"רזרבה" של הפלמ"ח לשירות מלא. הוא שירת בליווי שיירות לנגב ולירושלים ומשם נשלח לשיירה לכפר עציון. בקרב נבי-דניאל שבו נלכד חלק מהשיירה ואנשיה חולצו בעזרת הבריטים, נפצע בראשו ורסיסים נשארו בו בסמוך לעיניו. לשידולי חברים ומפקדים נעתר להפסיק את שירותו הקרבי ולרדת לתל-אביב כדי לרפא את עיניו. הריפוי נמשך יותר מדי ובינתיים פלשו צבאות האויב לארץ והוא לא יכול היה לשאת את הישיבה הבטלה בעיר בשעה שחבריו נלחמו. על אף אזהרות הרופאים הפסיק את הטיפול בעיניו, והצטרף לגדוד המשוריין בחטיבה 7 שזה עתה הוקמה, ועימו יצא למבצע "בן-נון ב'" – ההתקפה השנייה על מערך הלגיון בלטרון, במטרה לפרוץ את הדרך לירושלים. היה בחוליית החבלנים בכוח שפרץ לחצר בניין משטרת לטרון. הכוח נתקל באש אויב כבדה, סבל נפגעים רבים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים, בקבר-אחים עם חבריו שנפלו עימו, בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
