סל, חנן (חונה)

בן לאה ומאיר, נולד בשנת 1919 בווארשה, בירת פולין. עם כניסת הנאצים לפולין הצליח לברוח אל השטח הרוסי אך כאשר ניסה לעבור את הגבול הרוסי בחזרה, נתפס ונשלח לסיביר. משם התגייס לצבא האדום ולחם נגד הגרמנים עד הניצחון. חנן עבר לאיטליה ושירת שם כמלח, עבר לקפריסין ומשם עלה ארצה בתחילת 1948 על-מנת להשתתף במלחמת-העצמאות. מיום התגייסותו פעל כחבלן בחיל-ההנדסה ולבסוף נתמנה סמל מחלקת חבלה. הוא השתתף בפעולות רבות בגליל, בקווים הראשונים של החזית, והצטיין בכולן. יחסו לחברים היה ישר ופשוט, ואת המשימה הקשה היה נוהג להטיל על עצמו. חנן היה חסון ומלא מרץ, ובת-צחוק ריחפה תמיד על פניו. את סודו שמר בלבו. ביום י' בכסלו תש"ט (12.12.1948) נפצע קשה ליד מלכיה, כשנתקל בחוט-מכשול של מוקש. דבריו האחרונים היו: "אני שמח שאני נפלתי קרבן למען תחיו אתם". בלילה מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.