סלפטר, מרים (מנקה)

בת צפורה ומרדכי, נולדה בשנת 1902 בעיר טרנופול, פולין ולמדה בבית-ספר למסחר. מרים היתה חברה בתנועת "החלוץ" ופעלה רבות למען חינוך הנוער העברי בעירה. בהמשך הצטרפה לתנועת "גורדוניה" ועסקה בה בפעולה חינוכית. כשהרגישה שהלימודים בבית-הספר מפריעים לפעולתה הציונית-חינוכית – עזבה את בית- הספר. כשהגיעו לפולין הדי מאורעות תרפ"ט בארץ, לא נחה ולא שקטה עד שעלתה ארצה, בין ראשוני קבוצת "גורדוניה" א', ביום ט"ו בתשרי תר"ץ (1929). בבואה ארצה הצטרפה מיד לקבוצת חולדה ועסקה שם בחקלאות ובייחוד בכבישת זיתים, ובזכותה יצאו מוניטין בארץ ל"זיתי חולדה". היתה מדריכה ב"הגנה" מיום בואה ארצה והדריכה באיתות ובשימוש בנשק. התפקיד ההגנתי היה ראשון במעלה בין תפקידיה במשק חולדה. מרים נתמנתה למפקדת חולדה, בימים שבהם אישה המאמנת קבוצת מגינים ומפקדת עליהם לא היתה חזון נפרץ. בגלל מקרה אסון החליטה להסתלק מהשירות הלוחם. היא למדה חבישת פצעים על בוריה, התמסרה להגשת עזרה ראשונה והיתה חובשת בקבוצה. בשעת הקרבות המרים לפריצת הדרך לירושלים הגישה עזרה לפצועים רבים, לרבות פצועי כפר אוריה ופצועי החטיבה שלחמה בסביבה. היתה בעלת מרץ ויוזמה ומזג סוער, מעטות ידעו להעריך כמותה את חשיבות ה"הגנה" גם בימי שלום. חייה היו קודש להקלת סבל הפצועים. בשעת הפצצת חולדה על-ידי המצרים מיהרה להגיש עזרה לחיילים פצועים ונפלה על משמרתה, ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). הובאה למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחולדה